בגיל 87 הדהים את עולם המחקר: הפרופסור שהעז לערער על האבולוציה

ב-7 בדצמבר 1941 תקפו היפנים בהפתעה את ספינות הצי האמריקאי בנמל פרל הרבור שבהוואי. עם הזריחה, מאות מטוסים יפניים המטירו אש תופת על הנמל בשליטה אמריקנית, שהיה שליו וישנוני. מאות טילי טורפדו ימיים שוגרו לעבר הספינות האמריקאיות. 12 ספינות מלחמה אמריקניות טובעו, 188 מטוסים אמריקניים הושמדו, ו-2459 אזרחים וחיילים נהרגו. אירוע זה הביא להצטרפות ארה"ב למלחמת העולם השנייה, מול ציר הרשע שכלל את הגרמנים, היפנים, ועוד.

לי ספטנר היה סטודנט יהודי צעיר להנדסה. שמו העברי היה מרדכי. הוא למד הנדסה במכללה שבמדינת מיזורי בארה"ב. הוא התנדב לצבא האמריקאי כדי להילחם בנאצים, ועקב הכשרתו כמהנדס מכונות הוא הוצב בצי האמריקאי, בשיקום ובשיפוץ כלי השיט, בשמירה על כשירותם ויעילותם. בן 16 היה כאשר הצטרף לצי האמריקאי, עדיין ילד, אבל הוא ראה יותר מהרבה אנשים זקנים. קרבות ימים ואוויריים, משחתות, צוללות, פטריות אש ענקיות, מחזות שנחשבו לדברים שקיימים רק בסרטים, עברו לנגד עיניו במציאות.

אחרי המלחמה השלים ספטנר את התואר בהנדסת מכונות, אך החליט לפנות לפיזיקה. בשנת 1950 כבר סיים את מסלול הדוקטורט באוניברסיטת MIT, שהיא מקומם של טובי המוחות האמריקאיים. הוא קיבל משרת פרופסורה בהרווארד ובג'ונס הופקינס. הוא היה על גג העולם מבחינת ידע בפיזיקה, בהבנת מבנה העולם, ובהתברגות במקומות הנכונים.

אוניברסיטת ג'ון הופקינס נתנה לספטנר שנת מחקר, שנה בה הוא פטור מלמסור שיעורים קבועים, והוא יכול להתמסר לחקירה והבנה מעמיקה של תחום הלימוד שלו. יש מצב שהם התחרטו על השקט שהם נתנו לו... כי בשנה הזו הוא התחיל לשאול שאלות. תחום המחקר שלו הוא מיפוי של הדנ"א, הליך שהיה אז בחיתוליו, אבל כאשר הוא נעצר ממרוץ הלימודים, הדו"חות והשיעורים, הוא התחיל לשאול שאלות. איך הדבר הזה נוצר במקרה? איך זה יתכן? אחרי שנים הוא ראה את דברי החזון אי"ש ב"אמונה ובטחון", המתאר את האמונה כתהליך שמתחיל ברגע שאדם נמצא במצב שבו "שעתו שעת השקט". צריכים רק להקשיב.

לי ספטנר הקשיב לעולם, לטבע, לגוף האדם, לתחכום שלו – ונשבה בקסמו. נגמרו לו התירוצים. בהקדמה לספר שהוציא בתשנ"ו, הוא כותב: "לפני יותר משלושים שנה חשדתי שמשהו אינו כשורה בתיאוריה הניאו-דרוויניסטית. הייתי אז בשנת מחקר באוניברסיטת ג'ון הופקינס. במהלך שנה זו התחלתי להתעניין בנושא האבולוציה... התיאוריה התנגשה עם האינטואיציה שלי, באופן שחשבתי שאורגניזמים חיים יכלו להתפתח. חקרתי בעיות אלו בין השנים 1964 ו-1970, ופרסמתי על-כך מספר ניירות עבודה בספרות המקצועית. לאחר מכן חזרתי לעבודתי הרגילה. במקביל כל העת התעדכנתי בהתפתחויות האחרונות בתחום הביולוגיה המולקולרית והגנטיקה. גם התעמקתי וקראתי הרבה מאוד ספרות מקצועית במהלך שלושים השנים האחרונים. משיחות עם ביולוגים התברר לי שבתחום האבולוציה ידיעותי עולים על ביולוגים שאינם מתמחים בתחום האבולוציה. ככל שלמדתי יותר, התחזקו דעותי ונמצאו להם עוד ועוד חיזוקים".

אירע לספטנר מה שקרה לעוד מלומדים שהעמיקו ברעיונות האבולוציוניים וגילו את אי היתכנותם: הוא מצא את עצמו לבד. מומחים ועמיתים פשוט לא גילו ענין בהערותיו, בשאלותיו ובמסקנותיו. ככל שהוא ניסה לדבר על אבולוציה, הוא נתקל בשקט. ואז הוא נחשף לספרו של ביולוג אנגלי בשם דוקינס. הספר נקרא "השען העיוור". בספר, דוקינס מלגלג בארסיות על האמונה, ועל הטיעון שלפיו כשם ששעון מעיד על יוצר, כך העולם מעיד על יוצרו. דוקינס טוען כי דברים אכן יכולים להיווצר באופן עיוור. כשספטנר עלעל בספר, חשכו עיניו: אלו טעויות! בביולוגיה, במתמטיקה, בידע על אבולוציה. ואת ההבלים האלו מפיצים כתעמולה? וכמה אנשים מושפעים מהדמגוגיה של אותו דוקינס?

ספטנר החליט לכתוב ספר נגד דוקינס, וכך נולד ספרו הראשון, "לא במקרה" שיצא בשנת 1996. ספטנר לא מרבה בדברי תוכחה, הטפה ומוסר. הוא מפשיל שרוולים ומדבר בשפה הביולוגית. למעשה יש חלקים בספר שקשה לאדם בלי הכשרה מדעית להבין. הוא פורש את הנוסחאות, הוא עושה את החישובים, מצטט את המקורות ומראה: לא אפשרי. זה נחמד כסיפור, כל הרעיון של האבולוציה, אבל לא אפשרי כמדע, כמשהו שמתרחש בפועל. זה שקר.

אך מאז עברו הרבה מים בירדן, ונהר חדש נולד: נהר הרשת הווירטואלית. בנהר זה זורמים חומרי תעמולה לרוב. אנשים מוציאים סרטונים, עורכים תוכניות. הכל צבעוני ומרתק כל כך. אף אחד כבר לא טורח לקרוא את דוקינס המיושן, אבל יש תעמולה חדשנית יותר. ואם תצטט את ספטנר, יגידו לך: זה מיושן. הוא חקר דנ"א בשנות ה-50? נלחם בנאצים בפרל הרבור? זה יופי, אבל לא רלוונטי לזמננו. יש מחקרים חדשים, זה לא מעודכן.

ספטנר עקב אחרי ההתרחשויות. הוא לא אדם שישב בחיבוק ידיים. בתוקף תפקידו הוא היה מנהל של חברת אלג'ים (שהפכה לימים ל"אלביט מערכות"), אבל הוא נשאר איתן במשנתו המדעית. הוא טרח וכתב ספר חדש שעוקב אחרי ההתפתחויות המדעיות, בשנת תשע"ד, 2014, בהיותו בן 87! הוא כתב ספר נוסף בשם "המהפכה של האבולוציה", ובו הוא מראה כי כל ההתקדמויות החדשות, לא זו בלבד שלא מסייעות לאבולוציה, אלא להיפך, מערערות אותה עוד יותר. הספר כולל חישובים חדשים ומקורות מעודכנים. בספר הוא מתייחס לכל המקורות החשובים שנכתבו בינתיים, וקורא עליהם תגר, מראה שהם לא פותרים שום בעיה.

הספר הכה בתדהמה את עולם המחקר. מדובר בפיזיקאי מן המדרגה הראשונה, שמוברג במקומות הכי נחשבים, ומפרק לשבבים את כל הדעות המקובלות. אף אחד לא ההין לזלזל בו, גם אם היו כאלו שהתעלמו.

מרדכי ספטנר, לא סיים את תפקידו בגיל 87... הוא זכה לעלות לארץ ישראל, ולהתגורר בירושלים עיר הקודש עוד 10 שנים. לפני כשנה, בחודש אב תשפ"ד, נפטר ספטנר בשיבה טובה בגיל 97, כשהוא מוקף בבניו ובצאצאיו הרבים, שחלקם תלמידי חכמים מוכרים, ביודעו שהניח אחריו תרומה משמעותית לעולם היהודי.