אור החיים הקדוש: חיזוק קצר בעבודת ה' מתוך פרשת אמור

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" (ויקרא כ"ג, ב').

אור החיים הקדוש מסביר את הכפילות והניסוחים החוזרים בפסוקים. הוא מתמודד עם שלוש שאלות מרכזיות:

מדוע הפסוק חוזר על "אלה הם מועדי"?

מדוע חוזרת התורה לצוות על השבת? (בפסוק ג').

מדוע אחרי מצוות השבת חוזר הפסוק שוב ואומר "אלה מועדי ה'"? (בפסוק ד').

"...וצריך לדעת למה חזר לומר אלה הם מועדי. עוד צריך לדעת למה חזר לצוות על השבת. ועוד רואה אני שחזר לומר פעם שני אחר מצוות השבת אלה מועדי ה'".

לפי אור החיים הקדוש, יש כאן הבחנה חשובה בין שני סוגי "מועדים":

שבת - זהו מועד קבוע שנקבע על ידי הקב"ה ("מועדים שקבע הבורא") ואינו תלוי בקביעת בית דין או בקידוש החודש על ידי ישראל. השבת היא "בגדר שאינם בגדר השתנות" - כלומר, שאי אפשר לשנות את יומה.

חגים ומועדים אחרים (פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות) - אלו המועדים ש"אין קדושתם אלא על פי ישראל", כלומר שקדושתם תלויה בקידוש החודש על ידי בית דין וקביעת לוח השנה.

אם כן, תחילה נאמר "מועדי ה' אשר תקראו אותם" - זה מתייחס למועדים שתלויים בקביעת ישראל.

כדי למנוע טעות שגם השבת נכללת ב"אשר תקראו אותם" (שאם יסכימו ישראל לדחות את השבת ליום אחר, יתקדש יום אחר), חוזרת התורה ואומרת "אלה הם מועדי ששת ימים..." - כלומר, להדגיש כי השבת היא מועד קבוע שאינו תלוי בקביעת ישראל.

אחר כך חוזרת התורה ואומרת "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם" - כאן חוזרת התורה לדבר על המועדים התלויים בקידוש החודש על ידי ישראל: פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור וסוכות.

"ונראה כי שיעור הכתובים הוא שמתחלה צוה ה' כי עיקר המועדות תלוי בזמנים אשר יקראו אותם, וחש הכתוב שיטעו לומר שבכלל זה גם כן קדושת יום השבת אם יסכימו לדחותו מיומו ליום אחר יתקדש על פיהם, לזה חזר ופירש אלה הם מועדי ששת ימים וגו' פירוש אלה שהם שבתות הם מועדי מועדים שקבע הבורא ואינם בגדר השתנות. וחזר לומר אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר הרשיתי אתכם שתקראו אותם אתם בחודש הראשון וגו' פסח שבועות ראש השנה יום כיפור סוכות אלו אין קדושתם אלא על פי ישראל".

הרב יצחק פנגר - למה לא כל יום שבת? צפו