מה היתרונות ומה החסרונות של הטחינה, ואיזו טחינה מומלץ לאכול?

טחינה היא אחד הממרחים הנפוצים ביותר במטבח, והרבה מאיתנו אוהבים אותה. היא משתלבת במאכלים פיקנטיים ומלוחים, וגם במתוקים ובעוגות.

טחינה מכילה מינרלים כמו סידן, ברזל, מגנזיום ואבץ. כל אלו מינרלים חשובים לבריאות השריר, השלד ולחיזוק מערכת החיסון. השומן בטחינה הוא איכותי, והוא משפר את תפקוד מערכת העצבים ומצב הרוח על ידי ייצור סרוטונין.

בכף טחינה גולמית יש כ-200 קלוריות. זהו מזון מרוכז, שדורש מערכת עיכול טובה כדי לפרק אותו. לכן הטחינה צריכה תמיד להיות מדוללת במים, וכדאי להוסיף לה לימון, כדי להקל על המערכת ולאפשר ספיגה טובה.

טחינה מכילה ויטמין E, שהוא נוגד חמצון רב עוצמה, ועוזר בהגנה על העור. במצבים של אפטות בפה אפשר למרוח את השמן שצף על הטחינה על הפצעים, להקלה ולריפוי.

לעומת זאת, טחינה מכילה אומגה 6. זו חומצת שומן שמעלה דלקתיות בגוף. בנוסף, שומשום הוא אלרגני. ישנם הרבה שרגישים או אלרגיים לשומשום ולטחינה ולא מודעים לכך, הם לא מקשרים בעיות עור, גרד או בעיות עיכול ודלקות לאכילה של טחינה.

טחינה מלאה – קליפות השומשום מכילות חומצה אוקסלית. זוהי חומצה שמעכבת ספיגה של סידן ומינרלים בכלל. החומצה הזו נהרסת כשהשומשום עובר השרייה, ויותר על ידי הנבטה לכן עדיף לאכול טחינה משומשום שאינו מלא. היא מכילה כמות קטנה של מינרלים, אך ללא חומצה אוקסלית, כך שהספיגה תהייה טובה יותר בהשוואה לטחינה מלאה. לכן העדיפות היא לטחינה מלאה משומשום מונבט, עדיף באריזת זכוכית, או לטחינה רגילה, ללא הקליפות, שהמעט שבה ייספג בצורה טובה יותר.

חלווה נחשבת לחטיף בריא, אבל למרבה הצער חלווה עשויה מטחינה בתוספת גדולה של סוכר או ממתיקים מלאכותיים ושומן צמחי מוקשה – מרגרינה.

סלטי טחינה מוכנים מכילים כמויות גדולות של שומן צמחי מזוכך, ובנוסף חומרים משמרים בכמות גדולה. לכן מומלץ להכין טחינה בקלות ובפשטות בבית.

טחינה היא בריאה כשצורכים אותה במידה הנכונה. הכמות המומלצת של טחינה לאדם היא עד שתי כפות מדוללת במים ולימון ביום, כדי להקל על העיכול ולאפשר ספיגה טובה. לא מומלץ לאכול טחינה בצורתה הגולמית.