זה לא אגואיסטי – זה הכרחי: למה דווקא בחול המועד את חייבת לבחור בעצמך?

כשאני שומעת על "חול המועד", אני ישר מדמיינת טיולים, פקקים, ילדים עייפים ותחושה של מרדף אחרי מה שאמור להיות זמן מהנה לכולם. זו אומנם תקופה של חג, חול המועד, אבל בפועל אני מוצאת את עצמי מותשת יותר משאר ימות השנה.

אם את מזדהה, אני רוצה לעודד ולהגיד לך שחול המועד יכול להיות שונה לחלוטין. זו תקופה שאת אמורה להוריד הילוך ולא ללחוץ על הגז. למרות שזה קל יותר להגיד וקשה יותר ליישם, יש פה הזדמנות נדירה לנצל את החופשה הזו להתחבר לעצמך, ולא רק לסמן "וי" על עוד טיול בצפון.

בשורות הבאות תגלי כיצד לשחרר את רגשות האשם, תביני מהי חירות אמיתית, ותקבלי כלים פשוטים שיאפשרו לך לקחת רגע לעצמך, בלי לוותר על זמן יקר עם אחרים.

חג החירות?

הדעה הרווחת היא שחירות פירושה לעשות מה שרוצים, ללכת לאן שמתחשק, להספיק כמה שיותר. אבל חירות נשית אמיתית היא לאו דווקא לרוץ בין פעילויות ולנסות לג'נגל בין כל העולמות, אלא לדעת להקשיב לעצמך. לפעמים, דווקא לא לעשות זה המשמעות האמיתית של חופש.

אישה שמרשה לעצמה לעצור לרגע – בלי להרגיש אשמה – היא אישה שבוחרת את החיים שלה. היא לא עושה את מה ש"צריך", אלא בוחרת את המעשים שלה מתוך חיבור פנימי אמיתי. את צריכה להבין שבחיים יש לך בחירה. את לא חייבת לצאת לצימר בצפון, את יכולה פשוט לבחור לבלות זמן איכות עם המשפחה שלך. וגם אם את לא מעוניינת להעביר את הזמן הזה מחוץ לבית, את יכולה ליישם את הבחירה הזו כאן ועכשיו, בזמן שאת קוראת את השורות האלו.

רגשות האשמה – מה יהיה איתם?

"מה, לא נטייל עם הילדים?", "איך אפשר לשבת בבית כשכולם יוצאים?". אלו הקולות שנשמעים לחלקנו בראש. והם מתישים. כאילו שמנוחה היא מותרות, והעייפות היא פשוט חלק נורמלי מחיי האימהות.

את צריכה להבין שדווקא המנוחה שלך היא זו שתהפוך את החג למהנה יותר לכולם. כמו שבמטוס מדריכים את האמא בשעת חירום לעטות את המסכה קודם כל על עצמה ואחר כך על ילדים – כך גם את צריכה לקחת רגע של רוגע לעצמך כדי שתתמלאי באנרגיה חדשה, שבסופו של דבר תעשה רק טוב לכל המשפחה. החיבור לעצמך אינו ניתוק מהשאר, אלא בדיוק ההפך. השקט הזה הוא מה שמחבר אותך מחדש למה שבאמת חשוב לך בחיים.

מה זה אומר להתחבר לעצמך?

חיבור עצמי הוא לא מונח חדשני, זה פשוט מאוד – להקשיב לרצונות הפנימיים שלך, לתחושות הגוף שלך, לשקט שמאחורי הרעש, לנשמה שלך שקוראת לך שתקשיבי לה. לפעמים זה אומר לשתוק, לפעמים זה לכתוב, לפעמים זה לצאת להליכה קצרה, לפעמים זה להתבודד עם בורא עולם או לשבת לבד בחצר עם כוס של תה צמחים. מה שזה לא יהיה, ככל שתהיי קשובה יותר לעצמך, תרגישי פחות צורך לרצות את כל העולם. זה יפנה לך המון מקום לפשטות, לשקט ולשמחה פנימית.

4 דרכים לנצל את חול המועד לחיבור פנימי

1.     קבלי החלטה אחת – עבורך.
לא צריך לחולל מהפכות. מספיק לבחור דבר אחד קטן שאת עושה רק בשבילך – בלי להסביר, בלי להתנצל. זה יכול להיות חצי שעה של שקט או של שיחה מלב אל לב עם חברה טובה.

2.     הכניסי "זמן אישי" ליומן.
בדיוק כפי שיש זמן לטיול משפחתי או זמן של בישולים – קבעי זמן ביומן שהוא רק שלך. סמני אותו כמו פגישה חשובה כי הוא באמת כזה.

3.     אפשרי לעצמך רגעים של שקט.
במקום לחיות עם רעשי רקע תמידיים - אפשרי לשקט להיות נוכח. במטבח, בסלון, אפילו באוטו. בשקט הזה מתרחש הקסם האמיתי.

4.     הזכירי לעצמך: את ראויה.
כתבי על פתק או אמרי בקול: "אני מרשה לעצמי לנוח". "אני בוחרת להיות נוכחת". חזרי על זה כמה פעמים ביום. כי לפעמים צריך להזכיר לנשמה את מה שהלב כבר יודע.

הדבר היפה ביותר בהתכנסות הזו אל תוך עצמך, הוא שהיא לא באה על חשבון אחרים, אלא להפך. היא עוזרת לחדד אצלך את מה שחשוב, מחברת אותך מחדש למשפחה, למשמעות החג ולחיים עצמם.חול המועד הוא לא רק הזדמנות לצאת החוצה – זה הזמן להיכנס פנימה. ובפנים, זה המקום בו החירות האמיתית מתחילה.