קראתם מידע רפואי ברשתות החברתיות? 50% שהטעו אתכם

מעל מחצית מהתכנים הפופולריים ברשתות החברתיות על ADHD מכילים מידע לא מדויק, מה שעלול להוביל לאבחנות שגויות ולתפיסות מוטעות בנוגע להפרעה. כך עולה ממחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת PLOS One.

עורכי המחקר מצאו כי בפחות מ-50% מהתכנים נכלל מידע שתואם את הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב וריכוז או המלצות מקצועיות לטיפול בה. בנוסף, התברר שגם אנשים שאובחנו בעבר עם ADHD התקשו להבחין בין מידע מהימן לכזה שאינו מבוסס.

כמחצית מהיוצרים של התכנים שנבדקו השתמשו בפלטפורמות החברתיות כדי לקדם מוצרים כמו ספינרים או שירותי קואצ'ינג, אך אף אחד מהם לא היה בעל הסמכה מקצועית בתחום בריאות הנפש.

"היעדר הניואנסים מטריד", אמרה וסילאיה קרסבה, דוקטורנטית לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בריטיש קולומביה בוונקובר, שהובילה את המחקר. "כשיוצרים ברשתות החברתיות מדברים על קשיי ריכוז, הם אינם מציינים שהתסמין אינו ייחודי להפרעת קשב וריכוז, ויכול להצביע גם על מצבים אחרים כמו דיכאון או חרדה".

הנתונים שנחשפו מצביעים על מגמה בעייתית: המשתמשים שנחשפים שוב ושוב לתכנים דומים ברשתות החברתיות עלולים לקבל תמונה מעוותת על ההפרעה. האלגוריתמים של הפלטפורמות מציגים תכנים בהתאם להעדפות הצפייה הקודמות, מה שיוצר אשליה, כיוון שצופים רבים נוטים להאמין ש"אם כולם אומרים את זה – כנראה שזה נכון".

"בסופו של דבר אתם מתחילים להאמין בדברים שאינם עולים בקנה אחד עם המדע", הסבירה קרסבה.

פרופ' סטיבן הינשו, מומחה להפרעת קשב וריכוז מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, הדגיש את הצורך להיזהר במידע שמגיע מהרשתות החברתיות. לדבריו, "לקבלת אבחנה מדויקת נדרשים נגישות, זמן וכסף, וזה משהו שאי אפשר להחליף בצפייה בסרטון קצר".

המומחים קוראים להיזהר מצריכת מידע על ADHD ברשתות החברתיות, ולפנות לאנשי מקצוע מוסמכים בכל הנוגע לאבחון וטיפול בהפרעה.