הספר ששינה את חיי: זה לא שלא שמעתי על זה קודם, ובכל זאת

האם יש לכם ספר מסוים שאתם מרגישים שבאמת הצליח לגעת בכם ולעשות שינוי בהסתכלות שלכם על העולם?

רציתי לשתף בספר כזה שעבורי היה מהפכה. החפץ חיים, הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, ידוע בעיקר בזכות ספריו על הלכות לשון הרע ומשנה ברורה, אבל הוא כתב גם ספר בשם "אהבת חסד", שבו הוא כותב על החשיבות וההלכות של מצות חסד ועזרה לזולת.

זה לא שלא שמעתי על זה קודם. על שלושה דברים העולם עומד, וגמילות חסדים היא עיקר יסודי. אבל איכשהו היה מונח לי בראש שחסד זו מצווה לצדיקים גדולים, מיליונרים או ארגונים ועמותות, אבל אני, יהודי פשוט, לא עשיר, עסוק וטרוד בחיים שלי, איך המצווה הזו קשורה אלי? הספר "אהבת חסד" ממש נלחם בתפיסה הזו. הוא מביא ראיות שחסד זה גם בחיוך ובמילה טובה,  הלוואה של כמה שקלים לחבר, הארת פנים לקרוב משפחה, עצה טובה או אפילו הקשבה אמפתית. כל מעשה קטן שכזה הוא מצווה דאורייתא שעליה העולם עומד, ולכן צריך לייקר את זה, לחפש הזדמנויות ולשמוח בכל מצווה כזו שהתגלגלה לפתחנו, לעשות טוב עם הזולת.

עבורי זו היתה מהפכה. אני לא חשבתי על זה ככה. לא הבנתי מספיק כמה המצווה העצומה הזאת זמינה בכל רגע. אחת הדוגמאות שהוא נותן היא הדוגמה הפשוטה של מישהו שניגש אליך ומבקש לפרוט שטר כסף. אפשר להסתכל על זה כמטרד, נודניק שמכביד עלי, וכל השאלה היא איך אני מנפנף אותו באלגנטיות וחוזר לסדר היום שלי. אבל אם אני מבין שזו הזדמנות למצווה, והקב"ה שלח לי מתנה, אפשרות לעזור ליהודי, אז שווה לחפש בארנק, להאיר פנים, ואפילו אם אין לי דרך לעזור לו – לפחות להתנצל בחביבות. מי שיכול וממש רוצה להדר, יכול לדאוג מראש שיהיה לו בארנק כסף קטן, אולי תזדמן לו המצווה הזו.

אנו מוקפים בהזדמנויות: אנשים שאולי עבר עליהם יום קשה, והם תקועים. הארת פנים לבבית היא דבר חשוב ונצרך כל כך, שבכוחנו לעשות. ו"עניי עירך קודמים" – לא צריך לחפש פרויקט חסד עולמי. עזרה פשוטה לבני הבית, לשכנים, היא משמעותית וחשובה כל כך, ומושכת עלינו ועל כל עם ישראל את הנהגת החסד, שכולנו זקוקים לה כל כך.