מגיבור לאומי לאויב היהודים: הסיפור המטלטל של נשיא אוקראינה לשעבר

הנשיא היהודי של אוקראינה נחשב בעיני האוקראינים כגיבור על עמידתו האיתנה (בינתיים) מול פוטין. אוקראינה הייתה חלק מרוסיה לאורך כל תקופת קיומו של הגוש הקומוניסטי. הנשיא האחרון של אוקראינה לפני מהפכת אוקטובר המפורסמת, בה עלו הבולשביקים הקומוניסטים לשלטון, היה סימון פטליורה, שנחשב עד ימינו בקרב הלאומנים האוקראיניים כלוחם חופש גיבור שניסה ככל יכולתו להתנגד לצבא האדום ולשמור על עצמאות אוקראינה. אל קברו שבפריז עולים נשיאי אוקראינה ומניחים סביבו זרי פרחים.

אך מדוע קבור נשיא אוקראינה לשעבר בפריז?

ב-25 במאי 1926, אביב תרפ"ו, התהלך לו גנרל פטליורה ברחובות פריז, מדיו ההדורים מגוהצים, מגפיו בוהקים, ועל חזהו מצלצלות מדליות רבות. הוא אמנם נמלט מאוקראינה מחמת הצבא האדום, אבל היו לו מהלכים וקשרים רבים במערב אירופה. והנה לפתע צעיר נעמד מאחוריו וקורא: "הגן על עצמך! נבל!" פטליורה לא הספיק לגחך, וכבר נורו לעברו חמש יריות אקדח והוא מת במקום.

המשטרה הצרפתית עצרה את היורה, שען יהודי בשם שלום שוורצבאד. לציבור היה ברור כי אותו אדם שרצח בדם קר את נשיא אוקראינה יגיע עד מהרה לעמוד התליה. אך לא כך היה. הסנגור היהודי המפורסם אנרי טורס התייצב לצידו, ואחרי משפט של שמונה ימים בלבד – יצא שלום שוורצבאד זכאי!

פטליורה היה רוצח מתועב, שככל שהיה נאמן לעם האוקראיני, כך שנא את היהודים. בעת קריסתה של אוקראינה מול המגף הרוסי, פשטו חייליו בארץ וביצעו למעלה משישים פוגרומים ביהודים ה'קומוניסטים' כביכול. במהלך הפוגרומים האלה נרצחו עשרות אלפי יהודים (ביניהם סבא של סבתא שלי, הרב ברוך שקלאר), באכזריות שאין כדוגמתה – ביריות, בנשק קר, בהתעללות ובעינויים. תקצר היריעה לתאר את הזוועות שעוללו אותם רשעים לאבותינו.

אך במשפטו, טען פטליורה כצפוי, שאין הוא אשם ולא אחראי. כמו שלושת הקופים: לא ידע, לא שמע, לא ראה. אחת מעדות ההגנה, חיה גרינברג מהעיירה פרוסקרוב, תיארה בצבעים חיים את רצח משפחתה ויהודי כפר הולדתה, כאשר הפורעים קוראים "יחי אבינו פטליורה". חבר המושבעים השתכנע מהר מאוד שפטליורה ידע, שמע, ראה ושמח מאוד ברצח היהודים. ולכן שלום שוורצבאד, שנקם את דם אחיו ואחיותיו, פעל כשורה והוא נקי מעונש. כן יאבדו כל אויביך ה'.