טורים נשיים
"להיות אמא בתשפ"ד זה להרגיש משותקת": תושבת הדרום בשיר מצמרר
הודיה בושארי, ציירת ואמנית, אשר נמלטה מהדרום עם משפחתה, מבטאת את תחושותיה על הדף, במילים וגם בציור
- הודיה בושארי
- ג' חשון התשפ"ד
ציור: הודיה בושארי להיות אמא בתשפ''ד
זה להרגיש משותקת
מפחד מצמית
מאימה שתוקפת
מלב שלא מכיל
את ממדי האסון
מול גודל הניסיון
להיות אמא בתשפ''ד
זה להיות מחבקת
את הבכורה בת ה-5
ואת בן ה-3
נושמת אותם עמוק אלי
ולא משחררת, דומעת ושותקת.
והלב השבור צורח תפילה
על ילדים בגיל שלהם
שאין מי שיחבק אותם
שבויים באפילה
להיות אמא בתשפ''ד
זה להיות אמא מתפללת
אני מלבישה את התינוק
ומתחננת
שנעמוד בחופה שלו
שנראה ממנו נכדים ונינים
ותהיה לו ילדות מאושרת
פתאום החיים קיבלו משמעות אחרת
פתאום שום דבר לא מובן מאליו
והחיוך שלו התמים, גורם לי לבכות עכשיו
להיות אמא בתשפ''ד
ולהיות רעיה ובת
ואחות ונכדה
ולהרגיש כל כך אבודה
ולהבין שיש אנשים
שעל מזבח העקידה
הקריבו שלמים ועולות ותודה
להיות אמא בתשפ''ד
ולהבין דבר אחד
ש"אין עוד מלבדו ואפס זולתו"
אני מחרישה
והוא לי נלחם
ורק ממנו הלב ינוחם
חנה הקריבה שבעה ואנחנו מאות
וביהמ''ק נבנה כעת מדמעות
וקול זעקה שבארץ נשמע:
"עד מתי אבא טוב?
רוצים גאולה!!!"
ציור: הודיה בושארי