מהי 'שפעת קיטו' ומי עלול להידבק בה?

כל מי ששמע או התנסה בדיאטה קיטוגנית ומתעמק בשיטה יודע כי בתזונה זו הגוף עובר 'טלטלה' ומהפך: משימוש בגלוקוז ופחמימה כמקור אנרגיה, הגוף פתאום מתחיל להתרגל לכך שאפשר אחרת, ומשתמש לאנרגיה בשומן במקום בפחמימה. 

אנשים רבים אמנם עוברים את התהליך הזה בקלות וללא תופעות לוואי, אך מנגד יש גם כאלה שחווים אי אלו השפעות על הבריאות, שמכונות בשם הכולל 'שפעת קטוגנית' - למרות שלא בטוח בכלל שהן יזכירו לכן את הסימפטומים של שפעת רגילה. לפני שנתעמק בתופעות הללו, הבה ונבין מה קורה לגוף ברגע שמפסיקים באחת לאכול פחמימות (קטוגניים מוגבלים ל-30 גרם פחמימה ביום, ולרוב יקבלו את זה מדברים 'בריאים', שמותרים בתזונה".

כשאנחנו מתחילים תזונה קיטוגנית הגוף מפסיק בהדרגה להשתמש במאגרי הגליקוגן כמחסן האנרגיה שלו, אך היות ומאגרי השומן לא מספיק מלאים כמו מאגרי הגליקוגן וכשהם מתרוקנים, הגוף מקבל סוג של 'סטרס' שהביטוי שלו ניתן על ידי תופעות קשרות כמו עייפות, כאבי ראש, סחרחורות, התכווצויות שרירים, פריחות ואדמומיות במקומות שונים בגוף, עצירות, נפיחות ביטנית, נימול ועוד. 

בתזונה הזו גם מאבדים מלחים ולכן חשוב להוסיף אותם בצורה של צריכת מלח שאינו מלח שולחן רגיל. לרוב ימליצו הדוגלים בשיטה על שימוש במלח הימלאיה. חוסר במלחים מביא לסחרחורת וכאבי ראש בתזונה.התכווצויות השרירים מתרחשות בלילות בעיקר, ולרוב מרגישים אותן לאורך השוק ובכף הרגל. זו אגב, תופעה שמתרחשת בעקבות חוסר במגנזיום. מה שעשוי לעזור להתגבר עליה הוא הגברת צריכת מזונות עשירים במגנזיום כדוגמת שקדים (שאותם הכי טוב לצרוך לאחר השרייה של לילה בתוך קערה עם מים), תרד, אבוקדו, שוקולד מריר, דג סלמון ופטרוזיליה. 

אם אתם סובלים מפריחות לרוב זה קשור לתהליכים דלקתיים שנוצרו בגוף, ואז ימליצו התזונאים להוריד מהתפריט טחינה, אגוזים ולא פעם גם מוצרי חלב.

והסימפטום האחרון שנזכיר הוא עצירות, שיכולה להיות קשה מאוד עבור חלק מהאנשים (ובפרט כאלה שעברו ניתוחים בריאטריים למיניהם): לעתים העצירות הזו נגרמת מעודף של סיבים תזונתיים ולא מחוסר שלהם, ולכן צריך ממש לשים לב לכמות הסיבים התזונתיים שאנו צורכים בתזונה.