זו הטעות הקריטית שאתם עושים בדיאטה מבוססת חלבונים (קיטו)

ההתחלה בדיאטת קיטו - הייתה מעולה. 

כבר בשבוע השני שמו לב שהבטן ירדה, הנפיחות נעלמה וכמה אנשים קרובים ממש החמיאו לשינוי שחל בי. איזה כיף. הרגשתי שזהו, מצאתי את השיטה, מצאתי את הדיאטה, מצאתי את שאהבה נפשי, ומעל לכל - יש מה לאכול. אני לא צריכה להרעיב את עצמי. 

האמת היא, שעד עכשיו אני מרגישה ככה, אבל ויש כאן אבל גדול שלא הייתי ערה לו לפני כן, למרות שקראתי עשרות מאמרים על השיטה, וחשבתי שאני מכירה אותה היטב. 

בשלב מסוים, הירידה הדרסטית במשקל נעצרה, ולא הבנתי למה. 

ידעתי שאני עושה (או משתדלת לפחות לעשות) הכל לפי הספר, ולא הבנתי מה גורם לעצירה הזו. עד שנתקלתי במאמר באנגלית ש'חידש' לי חידוש מדהים, שאני רוצה לחלוק פה לטובת מי ששוקל את הדיאטה המופלאה שנקראת קיטו, ומבוססת על ריבוי חלבונים ומיעוט פחמימות (עד 20 גרם ליום ויש אומרים 30).

במאמר שקראתי באנגלית היו סימוכין לכמה וכמה מחקרים שבוצעו על הנושא, ולכן היה לי קל להאמין שמה שאני קוראת הוא אכן מידע מבוסס, ולא 'עורבא פרח'. יש הרבה 'בלבולי מוח' ברשת, ולא בכל מאמר אפשר להישען על מה שכתוב. 

אבל לא כך היה במאמר הזה, שלמעשה השווה בין דיאטת קיטו לבין דיאטת אטקינס, שהרבה (כולל אותי) מתבלבלים ביניהן. 

דיאטת אטקינס כמעט ולא מגבילה צריכת חלבונים, ואנשים רבים שעושים דיאטת קיטו - טועים לחשוב שגם היא כזו, וגם שם החלבון הוא ללא הגבלה - אך זה בדיוק מה שחידש לי המאמר: למרות שבקיטו אוכלים הרבה חלבונים, החלבונים מוגבלים ל1-1.2 גרם לכל קילוגרם ממשקל גופכם. 

אין ספק שלאדם ממוצע מספיקה כמות החלבונים הזו, רוב הזמן. בפעמים שלא, ואני בטוחה שהקטוגניים כלל לא מודעים לכך וצורכים חלבונים ללא היכר רק כי 'מותר' - החלבונים הללו הופכים בגוף לגלוקוז, ואז הירידה במשקל נעצרת. 

כמובן שזה לא פועל על כל אדם, וזה מאוד תלוי בגורמים אחרים כמו קצב חילוף החומרים ועוד, אבל חשוב לדעת את העובדה הזו, כי לא מעט אנשים שעושים את הדיאטה הקטוגנית - עברו אליה בשל מחלת הסוכרת. הם חושבים שהם לא נוגעים בסוכר כי הרי הם צורכים רק חלבונים, אבל פה טמונה הטעות הקריטית.