מה עושים כשמישהו הולך ולא חוזר?

היה אפשר לחתוך את ההלם בסכין.

היא סיפרה על בנה

שנקטף

פתאום.

 

אנחנו במפגש זום הדרכה למנטוריות,

היא 3 שבועות מאותו בוקר מר.

 

היא עוצרת ואומרת:

"אביטל, אין לך מושג.

כמה זה עזר לי".

 

"באותם רגעים קשים,

הכאב הציף אותי.

הוא היה חזק כל כך

עד שרציתי להעיף אותו.

להרים טלפון, לדבר,

להסיט את המחשבה.

 

"ואז,

עם הכלים של חזקה מהחיים,

עצרתי.

נתתי לכאב הזה רגע להיות,

פשוט להרגיש אותו.

בלי לברוח,

בלי לטאטא או לטשטש

בלי להסתיר.

 

"ואז,

כמו הציף אותי פתאום

גל של אהבה

רגע של הארה שהרגשתי

שהכאב הזה נובע מאהבה לבן שלי

אהבה לנצח.

 

"חיבקתי את הכאב -

הוא שלי 

רוצה אותו.

"לאט לאט הוא נטמע בתוכי

נרגע, מתפוגג

נוסך בי שלווה וכוח להמשיך

להסכים להתנחם".

 

עמוק בתוך רגעי הכאב,

מסתתר הכוח שהקב''ה נותן לנו.

 

אם לא נתחבר לכאב,

ולא נכיר בו הכרה מלאה,

ונשאר תקועות בתוך הכאב -

לא נצליח לראות.

נצעק

נבכה

נדפוק על דלתות

ולא נראה.

 

כמה טוב הקב''ה משפיע עלינו

באותו רגע ממש.

 

5 טיפים להתמודדות עם משבר:

1. לתת מקום לכאב. להרשות לעצמך להרגיש.

תפגשי את הכאב באומץ. את חזקה יותר ממה שאת חושבת.

2. לשאול את עצמך איך את קמה, איך את ממשיכה הלאה.

אל תשקעי בכאב עד איבוד תפקוד.

3. תחפשי את החסד והרחמים של הקב''ה בתוך כל הסיפור הזה.

יש בכל רגע טוב שמתרחש.

4. המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית - הקב''ה מחדש את הכוח שלך בכל יום.

גם אם הבוקר היה לך קשה, מחר יבוא יום חדש.

5. עץ חיים היא למחזיקים בה. תתחברי למצוות שלנו, לספרים הקדושים.

תמצאי שם המון כוח ונחמה.

 

מוקדש באהבה גדולה לכל מי שמתמודדת עם משבר.

לא, לא רק אובדן.

 

מוקדש לכל מי שיש לה ניסיון שמרגיש לה

לפעמים

גדול מידי.

 

ורוצה להילחם בכל הכוח,

ולהמשיך לחיות.

  

נ.ב

הפוסט הזה נכתב בהשראת בית העלמין בו ביקרתי אתמול,

במלאות שנה לפטירת אבא האהוב שלי.

מוקדש לזכרו: אהרון בן לטיפה זצ''ל.

ת.נ.צ.ב.ה

אביטל אוחיון, M.A  בטיפול באומנויות, היא מייסדת ההכשרה לריפוי עצמי במערכות יחסים.