טיפ טיפולי שיעזור לך להשקיט סערות בלב: אולי תהיי בשקט?

מה זה בשבילך שקט?

אני זוכרת את תחילת דרכי כמטפלת. אני זוכרת את המבוכה שעלתה לי בגרון כשהאישה מולי פתחה את נימי לבה, שיתפה אותו בסודותיה הכמוסים, שמה על השולחן רגשות כל כך לא קלים, ואני - רק רציתי לרפד. איך לא?

פחדתי מהשקט. פחדתי שהוא יסמן חוסר ידע, פחדתי שהוא יסמן מבוכה, פחדתי ממנו.

אז הייתי מדברת, ומדברת ומדברת, ומראה את חכמתי המרובה ורוב מקצועיותי המדופלמת.

למעשה, זה לא היה רק בקליניקה.

זה גם יכול לקרות בשעת כעס או אכזבה מול אחד הילדים. את מדברת ומדברת ומסבירה שוב ושוב את התסכול שלך וכמה הברנש הקטן שמולך לא בסדר, והוא? מסכן, כבר שטוף במילות מוסר ואזהרות מה יקרה בפעם הבאה שהוא יחזור על אותה התנהגות אומללה שוב, וכמו ישנה התחושה שרק כאשר תדברי במשך חצי שעה ותשחררי קיטור כמו מגהץ בשיא עבודתו - רק אז הוא יבין.

או יותר נכון, רק אז את תביני את עצמך. רק אז תשתחררי, רק אז תראי לצאצא שלך ולעולם כולו

איזה תסכול עמוק הוא יצר לך בנפש.

אפשר להמשיך ככה. אפשר. אני לא נגד מילים, להפך, המילים הן טובות, ביטוי זה דבר בריא שמייצר לנו תקשורת!

אבל, זה לא הכל.

יש קסם מיוחד ובעל עוצמה בלתי ניתנת לתיאור שנקרא שקט מודע.

היום, זה אחד הרגעים שאני מחכה להם בקליניקה.

בדיוק באותו הרגע, שהאישה היקרה שמולי מסיימת לפתוח את הכאב הגדול בחיים שלה, יש משהו אחד שאני רוצה לעשות - להביט לה בעיניים ולשתוק.

מגיע לך שקט, מגיע למילים שלך נוכחות, מגיע לך רגע להיות כאן. להיות.

כשיש שקט - המילים נהיות חזקות יותר,

כשיש שקט - הלב שלך מתחבר לכל הסיפור ומשאיר את המוח רגע בצד,

כשיש שקט - את נוכחת כאן, פשוט נוכחת.

והמילים? בסוף הן תבואנה, אבל הן תהיינה מדויקות יותר, אמיתיות יותר, מחוברות יותר.

* * *

אז בפעם הבאה כשאת מדברת עם בעלך או הילד שלך, אחרי המשפט הכי חשוב והכי עמוק שלך, תביטי לו בעיניים, אל תגידי כלום.

תני לשקט המודע לדבר עם הלב שלך. תני לעצמך, בלי מילים מסובכות, פשוט להיות.

אביטל אוחיון היא מטפלת במוסיקה M.A, מומחית לבניית חוסן פנימי ומייסדת בית הספר לאימון טיפולי בשילוב אומנויות