אם לילדה עם אלרגיה קטלנית: "התחשבות קטנה של הסביבה - מצילה חיים"

ימים ספורים אחרי מותה הטראגי של אושר דרעי ז"ל מקינוח חלבי שאכלה במסעדה הבשרית - הורים רבים לילדים עם אלרגיות מסכנות חיים, מספרים על המצוקה היומיומית מחד גיסא, אך חושפים את ההבנה והאמפתיה הגדולים שיש לסביבה, מאידך. 

אורי מנדל בת התשע, מתמודדת עם אלרגיה לאגוזים, דגים, פיסטוק וקשיו - דברים שמהווים סכנה ממשית לחייה, אפילו אם היא רק נחשפת אליהם.

אמה, מלכי, התייחסה למותה של דרעי ז"ל ואמרה כי "שרשרת האירועים הטרגית שהובילה למותה של אושר הופכת את הבטן לכל הורה לילד אלרגי ומשקפת את הפחדים העמוקים ביותר המלווים אותנו מדי יום".

בראיון לעדה אופיר מ'ווינט', סיפרה מנדל על ההתמודדות האישית והמשפחתית עם האלרגיה של בתה, ואמרה כי הקושי העיקרי שהיא נאלצת להתמודד איתו הוא דווקא בהתמודדות מול הרשויות, ולעתים גם מול הורים לילדים אחרים. "בכל מקום חדש ובתחילת שנה אנחנו מסבירים להורים את המצב.

"בגן היו פעמים שהורים כעסו, אבל זה משתנה, והרוב המכריע מבין. הקושי מתחיל במלחמה על סייעת, והתחושה היא שיש לנו חרב מעל הראש. אנחנו כל הזמן בפחד".

אפילו יציאה משפחתית למסעדה, היא לא עניין של מה בכך ונדרשת לכך גישה של 'ניהול סיכונים' לדבריה. "אנחנו כן נלך למסעדה, אבל נדבר עם השף ואקרא רכיבים ואבדוק ואקח איתי אפיפן. אני מודה שבלילה אחרי שאנחנו במסעדה, אני לא ישנה. נכנסת כל שעה לחדר, ובודקת שהיא בסדר. התחשבות קטנה של הסביבה מצילה חיים. האלרגיה מלמדת שאין שליטה על הכל וצריך רשת תומכת".

ועם זאת, יש גם את הצד המבין והמפרגן, בכל הסיפור הזה. לדברי אורי, חבריה רגישים ומתחשבים, גם בימי הולדת אבל לא רק. "הילדים מתקשרים אליי לפני ימי הולדת ושואלים מה לשים בעוגה. החברים שלה הם המגנים שלה", אומרת מנדל ובתה מוסיפה: "החברים שלי מאוד דואגים לי".