נבואות
נבואות שהתגשמו, פרק ב': כך תתרחש גאולת ישראל
כיצד תתרחש גאולת עם ישראל? מה הובטח בתורה ובנביאים, והאם הדברים התגשמו? פרק ב' בסדרת "נבואות שהתגשמו"
- הרב זאב זינגר
- ט"ז אייר התש"פ
(צילום: shutterstock)בסוף ספר דברים, ביום חייו האחרון של משה רבינו, הוא אוסף את בני ישראל ומדבר איתם, בין דבריו הוא מגלה להם איך תתרחש גאולת העם היהודי, וכך הוא אומר:
"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... וְשָׁב ה' אֱלֹקיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקיך שָׁמָּה, אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקיך וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ"[1]
כלומר, אומר משה רבנו, שלפני הגאולה העתידה יהיה קיבוץ גלויות. ומזה אגב נבין, שעד אותו זמן, עם ישראל יהיה מפוזר בגלות.
בהמשך, הפסוקים מגלים לנו לאן הקב"ה יקבץ את עם ישראל: "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיך אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ"[2] היינו , חזרה אל ארץ ישראל (היא הארץ שירשו האבות כידוע[3]).
לאחר מכן, מתואר כך: "וּמָל ה' אֱלֹקיך אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ... וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'"[4]
כלומר, הקב"ה מבטיח, שלאחר קיבוץ הגלויות לארץ ישראל, יתחיל תהליך של חזרה בתשובה. מזה נוכל ללמוד, שהיתה הבטחה על כך שיהודים (לפחות בחלקם) לא ישמרו את מצוות התורה טרם שובם אל הארץ.[5]
בשביל להיווכח שהתורה התכוונה דווקא לשלבים אלו, נראה מקור נוסף.
בספר יחזקאל ישנו תרחיש לגבי מה יעבור העם היהודי לפני הגאולה, וכך מתואר: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם"[6] כלומר, רואים שוב שבהתחלה יהיה קיבוץ גלויות אל ארץ ישראל.
ואז, מתאר הנביא כך:
"וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם... וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר... וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ"[7].
היינו, חזרה בתשובה[8].
אם כן, יש כאן הבטחה שנאמרה לפני כ- 3320 שנים, שיבוא יום, והעם היהודי יקובץ חזרה לארצו אחרי הגלות, יחזור בתשובה, ואז תבוא הגאולה.
התגשמות הנבואה תוך עיון בספרי ההיסטוריה
כעת נשאר רק לבחון את ההיסטוריה ולראות את עוצמת התגשמות הנבואה:
היסטוריון בריטי מפורסם, בשם ארנולד טוינבי[9], כתב ספר בן 12 כרכים (המכיל כ-3 מליון מילים) ובו הוא מנסח תיאורייה שעבד עליה במשך 24 שנים[10]. על פי תאוריה זו, טוינבי מנתח את עלייתן ונפילתן של תרבויות, ומגיע למסקנה, מה גורם לקבוצת אנשים להפוך לעם ומה גורם לאימפריה לקרוס.
אם נסכם את פרטי התאוריה בקצרה, נאמר כך- כמו שבן אדם נולד, גדל, מביא ילד לעולם ומת. במונחים לאומיים היסטוריים המצב דומה, כלומר, הטבע מאתגר קבוצת אנשים ע"י אסון כל שהוא, הם מוצאים פתרון ומתגברים על הטבע, החיבור הזה הופך אותם לאומה, לאחר מכן הם תורמים את התרומה הכי גדולה שלהם לאנושות, ומשלב זה הם כבר מתחילים לרדת מבימת ההיסטוריה.
(צילום: shutterstock)את התאוריה שלו הוא בדק על 21 תרבויות עתיקות, וכולם עברו בהצלחה. לאחר מכן הוא החליט לבחון גם את העם היהודי. בתחילה נראה היה שגם שם זה עובד נפלא, שהרי התרומה הכי גדולה, לדעת טוינבי, שהיהודים תרמו לאנושות- היתה הנצרות (שכן היא מונה כ-מיליארד מאמינים בעולם), ואכן קרוב לזמן שקמה הנצרות נחרב בית המקדש השני[11] והעם היהודי מבחינה לאומית מת. אמנם נשארו כל מיני "אברים מדולדלים" שנקראים קהילות יהודיות בעולם, אך מבחינה לאומית העם היהודי הפך גוויה.
ולכאורה טוינבי צדק.
אבל אז, בשנת 1948 קמה המדינה, ומבחינת טוינבי היה זה כאילו ה"גופה" שנקראת העם היהודי, אחרי 2000 שנה חזרה לחיים. דבר אשר גרם כמובן לקריסת כל התאוריה שלו.
בעקבות כך, ועם הזמן, הוא נהיה אנטישמי, והחל לתקוף את מדינת ישראל ואת העם היהודי. עד שבשנת-1961 הגיע טוינבי לשיא שנאתו, שכן הוא חתום על האמירה, שהישראלים עשו לערבים ב1948, את מה שהנאצים עשו ליהודים באירופה.
באותו זמן היה יהודי בשם ד"ר יעקב הרצוג[12] , אשר אמרותיו של טוינבי היו כצנינים בעיניו. הואיל וכך, הוא החליט להזמין את טוינבי לעימות דיפלומטי, וזה האחרון אכן הגיע (העימות שודר בשידור חי ליותר מ20 תחנות רדיו). קשה לקבוע מי ניצח, אולם ידועים לנו שני דברים: הראשון- שד"ר הרצוג, לאחר העימות כתב ספר עב כרס בשם "עם לבדד ישכון" בו בזמן שטוינבי, אינו כתב דבר. והשני- בזמן העימות, אשתו של ד"ר הרצוג ישבה ליד אשתו של טוינבי. כשנגמר העימות שמעה את אשתו של טוינבי אומרת לחברתה– "אמרתי למטומטם הזה שלא יתווכח עם יהודים".
על פלא חזרת עם ישראל לארץ ישראל כותב טוינבי עצמו בספרו[13]:
"שמירת הזהות הלאומית מצד אומה ללא עצמאות מדינית, ללא שפה מדוברת אחידה, אומה שאינה מרוכזת אלא מפוזרת על כל קצוות תבל ולמול רדיפות נוראות רצופות- זוהי תופעה כה לא ראציונאלית שלמולה ניצב כל היסטוריון פעור פה".
נמצאנו למדים, שהעובדה שעם ישראל, שהיה מפוזר בכל קצוות תבל (בלי טרטוריה, שפה, ממשלה או מנטליות משותפים), בניגוד לטבע וההיגיון ההיסטורי, חוזר לארצו אחרי 2,000 שנה בו בזמן שהיה "מת" מבחינה לאומית[14], מראה בברור איך רק בורא העולם יכל לדעת על תרחיש כזה אלפי שנים מראש ואף להבטיח ולקיים דבר הכרוך בשליטה טוטאלית בחוקי ההיסטוריה.
כל עם ישראל חוזר בתשובה? אלו דברי הנביא עמוס
כעת נותר רק לבחון את החלק האחרון של הנבואה, היינו שעם ישראל יחזרו בתשובה.
לכאורה, מאז שקמה המדינה, היינו צריכים לראות, עם הזמן שעובר, יותר ויותר יהודים שעוזבים את דרך התורה והמצוות, היות ומדינת ישראל דגלה מראשיתה בקו אנטי דתי, הגיעה להישגים מרשימים בתחומים רבים, ומפגינה בטחון צבאי ויכולות רבות, דבר אשר נותן תחושה של 'כוחי ועוצם ידי'. וזאת מלבד, הפיתוים הנובעים מהשפע הרב אשר מצוי וזמין לכל.
אומנם בשנות ה60 – 80 היו בעלי תשובה מועטים בארץ[15], אך הפלא ופלא, היום, אין כמעט אדם בארץ אשר אינו מכיר לפחות כמה וכמה בעלי תשובה.
דבר זה מתואר בנבואת עמוס:
"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה'... וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ, לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'"[16]
ועל תקופה זו כותב הרמב"ם[17]:
"כל הנביאים כולם צוו על התשובה, ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין"[18]
וכן הרד"ק[19] בפרושו על הושע פרק ג פס' ה כותב:
"זה יהיה באחרית הימים קרוב לעת הישועה שישובו בני ישראל בתשובה". עניין החזרה בתשובה הוא בודאי נס למתבונן מהצד, שהרי, מדובר באנשים אשר קמים יום אחד ומחליטים, מרצונם החופשי לשים על עצמם הגבלות רבות, בו בזמן שרוב הסובבים אותם דוגלים בערכי חופש, פלורליזם וקידמה.
אין שום הסבר הגיוני, כיצד זונחים גיבורי כח אלו את מעמדם החברתי, את הקריירה ואת הכבוד, ומשנים את אורח חייהם, לאורח חיים אותו חלקם הגדול, ראו כבר מינקותם כפרימיטיבי, מאיים, חשוך ומגביל.
ועל תופעה זו אמר הרב שלמה וולבה[20], שהאדם המצליח לעשות את השינוי הזה, הוא מי שזכה לגילוי אליהו.
בשביל להבין את דבריו, נתבונן בפסוק בספר מלאכי: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם"[21]
בפשטות, מתואר כי אליהו הנביא יבוא לפני הגאולה וישיב את עם ישראל בתשובה.
"וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי" - כוחו של אליהו הנביא
אך המהר"ל מפראג [22] מסביר בספר "נצח ישראל", שכוונת הפס' הנ"ל שיבוא אליהו, הוא, "כוחו של אליהו".
בשביל להבין את מהות כוחו, נראה איך אליהו הנביא בעצמו הגדיר זאת:
"וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי"[23]
כלומר, אחרי שאיזבל הורגת את כל נביאי ה', אומר אליהו הנביא לקב"ה, שהוא היחיד שנשאר ליצג את האמת מול כל נביאי השקר שבדורו.
ובזה טמון כוחו של אליהו, היכולת לדבוק באמת, בניגוד לכל הלחץ, ההשמצות והפיתויים שמסביב.
וזו גם כוונת הרב וולבה בהתייחסותו לגילוי אליהו. כלומר, מי שבדור זה, שהתורה מוטלת בקרן זווית, והציבור הכי מושמץ הם שומרי המצוות, והתורה היא המקצוע הכי לא מוערך בישראל, בכל זאת מצליח לחזור בתשובה ולעמוד כנגד כולם, מעיד עליו הפס' הנ"ל שעשה זאת בזכות כח נפש זה.
אגב, רש"י שחי לפני כ- אלף שנה, מפרש את הפסוק הנ"ל: "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" כך:
"'והשיב לב אבות' – להקב"ה, 'על בנים' – על ידי בנים, יאמר לבנים דרך אהבה ורצון, לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום (=הקב"ה).
ובכך רש"י מגלה לנו הבטחה נוספת המקופלת שם, שבתקופה אשר עם ישראל יחזרו בתשובה, תהיה מציאות של ילדים המחזירים בתשובה את הוריהם. דבר זה מפליא מאד, שהרי לאורך כל ההיסטוריה היהודית, ההורים הם אלו שהיו מחנכים את ילדיהם לשמירת התורה והמצוות. על כן, לומר שהבנים יחזירו את הוריהם בתשובה בתקופתו של רש"י, נראה היה כאבסורד מוחלט. והנה למרות זאת, פסוק זה הולך ומתגשם לנגד עינינו הרואות, הורים רבים החוזרים בתשובה על ידי בניהם.
[1].פרק ל פס' א, ג-ד.
[2].פרק ל פס' ה.
[3].ההבטחה ניתנה לראשונה לאברהם ב'ברית בין הבתרים', חודשה לבנו יצחק בעת שציווהו ה' להימנע מעזיבת הארץ כאשר שרר בה רעב כבד, וניתנה בשלישית לבנו יעקב כאשר נאלץ לעזוב את הארץ בעת שברח מעשו אחיו שרצה להורגו על לקיחת הברכות. (מתוך "המכלול")
[4].פרק ל פס' ו, ח.
[5].ועל כך כתב הרמב"ם זמן רב לפני שזה קרה: "...כי בהאריך לנו הימים בגלותנו, ובבוא הצרות עלינו, יצאו רבים מן הדת, ויתחדש להם ספק ויטעו..." ('אגרת תימן').
[6].פרק לו פס' כד.
[7]. פרק לו פס' כה-כז.
[8]. חזרה בתשובה היא תהליך שבו יהודי חוזר ושב למקורותיו שהם קיום התורה והמצוות ('תשובה' מלשון 'שיבה'. ומקורו בפסוק: "ושבת עד השם אלקיך"). תהליך זה מרכזי ביהדות ושייך לכל יהודי בכל דרגה ובכל זמן. למרות שמשמעות המונח כוללת יהודים שומרי תורה ומצוות המשפרים דרכיהם, כיום משתמשים בביטוי זה בעיקר לאדם שעבר מאורח חיים חילוני לאורח חיים דתי. תהליך התשובה כולל ארבעה שלבים, כפי שמונה אותם הרמב"ם (הלכות תשובה), ואלו הן:
* 'עזיבת החטא' - מבחינה מעשית לעזוב את החטא.
* 'חרטה' - להתחרט ולהצטער על המעשה הרע שנעשה.
* 'וידוי' - לומר בקול ולפרט את חטאו בפני עצמו, כדי להיות מודע למעשה.
* 'קבלה לעתיד' - לקבל על עצמו, שמכאן ואילך הוא לא יעשה מעשה זה יותר.
[9]. חי בין השנים: 14.4.1889 – 22.10.1975
[10]. "מחקר של ההיסטוריה" 1934 - 1961
[11]. בשנת 70 לספירה.
[12]. היה שגריר ישראל בקנדה ובנו של הרב הראשי לישראל - רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל.
[13]. עמ' 194.
[14]. ועל כך מתפעל הפיזיקאי וחתן פרס נובל ליאון לדרמן: "יש משהו שלא מן העולם הזה בעם ישראל החוזר לארץ ישראל לאחר אלפיים שנה" (מובא ב- "המדע והאל" פרופ' גראלד שרודר, הוצאת כתר 2001 עמ' 115).
[15]. ביניהם: הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), פרופ' בני לוי, ד"ר דורון אורבך, פרופ' אליהו ריפס, הרב צבי ענבל, הרב אורי זוהר, הרב מרדכי (פופיק) ארנון, הצייר איקא ישראלי, המוזיקאי\שחקן שולי רנד, , חברי קיבוץ בודדים, ועוד.
[16]. פרק ח פס' יא.
[17]. רבי משה בן מימון (1135 – 1204) מגדולי הפוסקים בכל הדורות, פילוסוף, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.
[18]. משנה תורה לרמב"ם - הלכות תשובה פרק ז הלכה ה.
[19]. רבי דוד קמחי (1160 – 1235) מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית.
[20].מגדולי המשגיחים בדור האחרון, מומחה בנפש האדם ומחבר ספרים בתחום העבודה הרוחנית ע"פ תנועת המוסר (1914 – 2005).
[21]. פרק ג פס' כג-כד
[22]. רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1519 – 1608) רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות.
[23]. מלכים א' פרק יט פס' י.