אבא, חשבתי שכבר נגמרו כל הניסיונות שלי

חשבתי שזהו,

חשבתי שתמו הניסיונות, ועכשיו אוכל לחיות בשלווה.

טעיתי, ובגדול.

אחרי שנה זה חזר, ובמלוא העוצמה,

כשכל ירידה קטנה מביאה אותי היישר לתהום -

כי הרי אני כבר מכירה את הדרך...

אני מנסה לזכור שכל ההערות של "נהיית קיצונית מדי" - מגיעות מהיצר הרע,

אבל לפעמים, לפעמים אני מאמינה לו ומתפתה, ובסוף זה מגיע תמיד לקיצוניות, אבל לקיצוניות השלילית. גם אם אני רוצה להתאזן, ולא להיות "קיצונית", אני מגיעה מיד לשליליים מאוד.

קשה לי. אני מרגישה שכבר התרגלתי למסע קל, ופתאום ניתכים עלי דברים קשים מדי, וכל נפילה קטנה נותנת לי הרגשה שאני שוב בירידה...

ואף על פי שאני מנסה מאוד לזכור שזה הוא - היצר הרע,

עדיין...

אז רציתי לבקש ממך, אבא,

שתיתן לי כוחות לצאת מכל הניסיונות

שאהיה חזקה ואדע להגיד לעצמי "לא רוצה לראות, כי זה מזיק!",

ו-"אל תביאני לידי ניסיון...".

ואולי במקום זה, אולי הגיע הזמן

שיבוא משיח בן דוד ויגאל אותנו מכל הצרות והניסיונות

ונוכל לחיות עם שלווה פנימית ואושר נצחי!

ממני, עוד אחת שמתמודדת...

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.