מבחן האמונה: עד כמה באמת כואב לנו?

מְסֻפָּר עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁרָאָה יְהוּדִי אֶחָד מְעַשֵּׁן בְּשַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ רַב הָיָה רַב הַמָּקוֹם, סָטַר לוֹ עַל לֶחְיוֹ. הַלָּה תְּבָעוֹ לְבֵית מִשְׁפָּט שֶׁל גּוֹיִים. כְּשֶׁהוּבָא הָרַב לַמִּשְׁפָּט, טָעַן הָרַב שֶׁהַלָּה נָתַן סְטִירָה לְאָבִיו, וְלָכֵן כְּמוֹ כֵן נָתַן לוֹ סְטִירָה. הַתּוֹבֵעַ תֵּכֶף זָעַק: שַׁקְרָן! כְּבוֹד הָרַב מְשַׁקֵּר!! אֲנִי נָתַתִּי סְטִירָה לְאָבִיךָ?! אָמַר לוֹ הָרַב: כֵּן, נָתַתָּ סְטִירָה לְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם בְּכָךְ שֶׁעִשַּׁנְתָּ בְּשַׁבָּת בָּרְחוֹב בְּפַרְהֶסְיָא. הֵבִינוּ הַשּׁוֹפְטִים לְכַוָּנָתוֹ שֶׁל הָרַב וּפְטָרוּהוּ.

כְּבוֹד שָׁמַיִם

כַּמָּה נִפְגָּעִים אָנוּ מִכָּל פּוֹגֵעַ שֶׁפָּגַע בִּכְבוֹדֵנוּ, אוֹ אֲפִלּוּ לֹא פָּגַע- רַק שֶׁלֹּא דִּבֵּר אִתָּנוּ כָּרָאוּי בְּכָבוֹד, לֹא הִתְיַחֵס מַסְפִּיק יָפֶה, לֹא אָמַר שָׁלוֹם יָפֶה. הַיְּהוּדִי הַמַּאֲמִין מִיָּד יַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ: מַדּוּעַ עַל כְּבוֹדִי אֲנִי כָּל כָּךְ נִפְגָּע וּמוֹחֶה נִמְרָצוֹת וְעַל כְּבוֹד שָׁמַיִם הַמְחֻלָּל בְּחִלּוּל שַׁבָּת, פְּרִיצוּת, כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת אֵין זֶה אִכְפַּת לִי כָּל כָּךְ? וּמִכָּאן יוֹכִיחַ לְעַצְמוֹ עַד כַּמָּה זָקוּק הוּא עֲדַיִן לְהַגְבִּיר וּלְחַזֵּק אֶת אֱמוּנָתוֹ וְנֶאֱמָנוּתוֹ בַּה' וְלִרְאוֹתוֹ לְפָחוֹת כְּאָבִיו וְאִמּוֹ וְלִמְחוֹת עַל כְּבוֹדוֹ, וּלְפָחוֹת לְהִצְטַעֵר וְלִכְאֹב כְּמִי שֶׁפָּגְעוּ בְּהוֹרָיו.

וְנִתְבּוֹנֵן, אָדָם הַמַּחְזִיק מֵאִישִׁיּוּת מְסֻיֶּמֶת כְּרַב אוֹ מַנְהִיג וְיוֹדֵעַ וּמַכִּיר בְּכֹחוֹ שֶׁל אוֹתוֹ מַנְהִיג שֶׁהִנּוֹ עָצוּם בְּחָכְמָה בְּעֹשֶׁר וּבִגְבוּרָה, כַּמָּה יִכְאַב לוֹ כְּשֶׁיְּזַלְזְלוּ בּוֹ וְלֹא יִהְיוּ מֻכָּרִים לְכֹחוֹ, וּבִפְרָט אִם זֶה גַּם אָבִיו. אִם כֵּן, כַּמּוּבָן יֵשׁ לָנוּ לִכְאֹב עַל הֱיוֹתֵנוּ מַכִּירִים אֶת אֱלֹקֵינוּ וְרֹב עָצְמָתוֹ, וּכְבוֹדוֹ מְזֻלְזָל מֵהַמִּתְנַכְּרִים וְהַמִּתְכַּחֲשִׁים לוֹ.

הֶ"חָפֵץ חַיִּים" הָיָה נִרְעָשׁ וְנִרְתָּע מֵעֲבֵרָה כְּמוֹ מִדֶּבֶר וּמַחֲלָה מַמְאֶרֶת אוֹ כְּמִי שֶׁפְּגָשׁוֹ נָחָשׁ וְחַיָּה רָעָה וּמַרְגִּישׁ חוּשִׁית בְּכָל עֲבֵרָה הֲמָרָה לִרְצוֹן הַשֵּׁם וּכְפִיַּת טוֹבָה לְיוֹצְרוֹ וְלַגּוֹמֵל אִתּוֹ חֲסָדִים תְּכוּפִים. הוּא לֹא יָכֹל לִתְפֹּשׂ בְּשִׂכְלוֹ כֵּיצַד אֲנָשִׁים מְעִזִּים לְהַמְרוֹת אֶת פִּי הַשֵּׁם וּלְהִתְרַשֵּׁל בְּקִיּוּם מִצְווֹתָיו. ("מגדולי המוסר")

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.