מבחן האמונה: אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו מן השמיים

הַמָּמוֹן הוּא חַיֵּי נֶפֶשׁ הָאָדָם, הָאָדָם חָרֵד וּבָהוּל עַל מָמוֹנוֹ, הַרְבֵּה הֶתֵּרִים מוֹרֶה הָאָדָם לְעַצְמוֹ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וּבְוַדַּאי שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד מִלִּהְיוֹת בַּעַל עַיִן טוֹבָה בְּהַצְלָחַת הַשֵּׁנִי וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁנִי הוּא בֶּן אֻמָּנוּתוֹ. לֹא כֵן הַמַּאֲמִין הַשָּׁלֵם נָקִי אַף מֵעַיִן רָעָה וְהִנֵּהוּ "בַּר לֵבָב" לִשְׂמֹחַ בְּטוֹבַת הַשֵּׁנִי מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ.

בְּסֵפֶר "כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ" (עמ' רכו), מֵבִיא מַעֲשֶׂה מֻפְלָא מֵהַנְהָגַת אִישׁ אֱמוּנָה מְסֻיָּם, וּמִמֶּנּוּ נִלְמַד הֵיאַךְ צָרִיךְ לִנְהֹג כָּל יְהוּדִי מַאֲמִין בְּעִקָּר זֶה שֶׁהוּא מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה: "אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ", שֶׁבִּידִיעָה בְּרוּרָה בְּעִקָּר זֶה חוֹשֵׂךְ הָאָדָם מֵעַצְמוֹ קִנְאָה כַּעַס וְתַחֲרוּת.

וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּבָא שָׁם:

עוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר בָּאֲמוּנָה הָיָה ר'---. לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ הֶחְזִיק לוֹ בֵּית דְּפוּס בָּעִיר. לְיָמִים בָּא יְהוּדִי אֶחָד וּפָתַח לוֹ בֵּית דְּפוּס נוֹסָף לְיַד פֶּתַח מִפְעָלוֹ. הִתְעַמֵּק ר'--- בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הַדָּנִים בָּעִנְיָן שֶׁל הַשָּׂגַת גְּבוּל, וְהִגִּיעַ לִידֵי מַסְקָנָא, הֱיוֹת וְכָל מְזוֹנוֹתָיו קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמַה שֶּׁנִּפְסַק בַּשָּׁמַיִם בַּמֶּה שֶּׁיִּשְׁתַּכֵּר בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה זֶהוּ יְקַבֵּל, וּמִמֶּנּוּ אֵין כֹּחַ בְּיַד אִישׁ לִגְרֹעַ. וְאִלּוּ עֲבוֹדָתוֹ הִיא רַק לְמַלֹּאת חוֹבַת הִשְׁתַּדְּלוּת פַּרְנָסָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם", כִּי אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמֶּה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ כִּמְלֹא נִימָה.

לֹא הִתְקַצֵּף ר'---, וְלֹא נִסָּה לְהִכָּנֵס בְּוִכּוּחִים עִם שְׁכֵנוֹ הֶחָדָשׁ, לֵאמֹר: בְּכָל שֶׁטַח הָעִיר לֹא מָצָאתָ מָקוֹם אַחֵר לִפְתֹּחַ בֵּית דְּפוּס, כִּי אִם מַמָּשׁ לְיַד פֶּתַח בֵּית דְּפוּס שֶׁלִּי? לֹא עָשָׂה כֵן, דָּנוֹ לְכַף זְכוּת, כִּי מִן הַשָּׁמַיִם סִבְּבוּ שֶׁרַק עַל יָדוֹ יִמְצָא מָקוֹם לַהֲקָמַת דְּפוּס.

בַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לִפְתִיחַת הַדְּפוּס, נִכְנַס לִשְׁכֵנוֹ הֶחָדָשׁ וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת הוֹשִׁיט לוֹ בִּלְבָבִיּוּת: "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם"! וְכֹה הָיוּ דְּבָרָיו הָרְאוּיִים לְהֵחָרֵט בְּאוֹתִיּוֹת זָהָב מַזְהִירוֹת:

הִנֵּה אַתָּה הֲרֵי חָדָשׁ כָּאן בָּעִיר, וּבְוַדַּאי מְעֻנְיָן אַתָּה לָדַעַת פְּרָטִים אוֹדוֹת עֲנַף הַדְּפוּס, הִנְנִי נָכוֹן וּמְזֻמָּן בְּחֵפֶץ לֵב לַעֲזָרְךָ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, אֶלָּא הֱיוֹת וְאֵין זוֹ שִׂיחָה עַל רֶגֶל אַחַת, כָּאן בְּבֵית הַמְּלָאכָה בְּאֶמְצַע הַיּוֹם, וְלָכֵן אוּלַי תּוֹאִיל לְהִכָּנֵס לְבֵיתִי בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וּנְשׂוֹחֵחַ בִּפְרוֹטְרוֹט בְּיִשּׁוּב הַדַּעַת לְתוֹעַלְתְּךָ. וְעַתָּה דַּע לְךָ יְדִידִי, כִּי אִם זָקוּק אַתָּה לְאֵיזֶה כְּלִי, אוֹ אוֹתִיּוֹת, אוֹ מַכְשִׁיר לָעֲבוֹדָה, הֲרֵי בֵּית דְּפוּסִי פָּתוּחַ לְפָנֶיךָ, תּוּכַל לְהִכָּנֵס אֶצְלִי וְאֶתֵּן לְךָ בְּהַשְׁאָלָה בְּחֵפֶץ לֵב!

אֲנִי אֶשְׁלַח אֵלָיו קוֹנִים, כִּי עָלַי לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה

בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְאַחַר הַהַבְדָּלָה, נִגַּשׁ ר'--- לָאֲרוֹן וְהוֹצִיא סֵפֶר "אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן" מֵאֵת מוֹרוֹ וְרַבּוֹ בַּעַל הַ"חֲזוֹן אִישׁ", פָּתַח בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי הַדָּן בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ וְהִתְעַמֵּק בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. כֹּה יָשַׁב וְהֶעֱמִיק עַד שֶׁהוֹפִיעַ אוֹרְחוֹ שְׁכֵנוֹ הֶחָדָשׁ לָעֲבוֹדָה. קִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְהִרְצָה לְפָנָיו עַל כָּל הָעִנְיָנִים הַקְּשׁוּרִים בְּעִנְיְנֵי הַדְפָּסָה, דְּבָרִים שֶׁיּוּכַל הַשָּׁכֵן לְהָפִיק מֵהֶם תּוֹעֶלֶת חָמְרִית כִּי הֲרֵי הוּא מְנֻסֶּה בְּכָךְ שָׁנִים רַבּוֹת, וְאֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן. שׁוּב הִזְכִּירוֹ לְהִכָּנֵס אֵלָיו בְּכָל עֵת שֶׁיִּצְטָרֵךְ כְּלִי וְאוֹתִיּוֹת בְּהַשְׁאָלָה. וּלְבַסּוֹף הִצִּיעַ לוֹ כִּי לְמַעַן תּוֹעֶלֶת שְׁנֵיהֶם, כְּדַאי הַדָּבָר שֶׁיִּקְבְּעוּ מְחִיר אָחִיד, כָּךְ שֶׁהַשָּׂטָן לֹא יִמְצָא מָקוֹם לְהַחְדִּיר קִנְאָה וְתַחֲרוּת בֵּינֵיהֶם. הוּא נִפְרַד מִמֶּנּוּ בִּלְבָבִיּוּת וּבְבִרְכַּת הַצְלָחָה בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה.

בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁנּוֹדַע לָהֶם הַדָּבָר, עָמְדוּ מִשְׁתָּאִים לְמִשְׁמַע אָזְנָם. הָאֶחָד בָּא לְהָצֵר גְּבוּלְךָ, וְאַתָּה מַעֲלֶה עֵצוֹת טוֹבוֹת וַהֲגוּנוֹת, וּמְטַכֵּס תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְעָזְרוֹ בְּכָךְ? פָּנָה וְאָמַר לָהֶם: הֲרֵי כָּל עֲבוֹדָתִי הַגַּשְׁמִית עֲלֵי אֲדָמוֹת רַק כַּדִּי לְמַלֵּא חוֹבַת הִשְׁתַּדְּלוּת פַּרְנָסָתִי, אִם כֵּן שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁשְּׁכֵנִי הֶחָדָשׁ יַצְלִיחַ לִפְרֹק מֵעָלַי מְעַט מֵעֹל הָעֲבוֹדָה, וְאַדְרַבָּה אֲנִי אֶשְׁלַח אֵלָיו קוֹנִים, כִּי עָלַי לְהַכִּיר לוֹ טוֹבָה, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לִי טוֹבָה גְּדוֹלָה, שֶׁמְּמַעֵט מִמֶּנִּי עֲבוֹדָה גַּשְׁמִית- כָּל זֹאת מִבְּלִי שֶׁהוּא יִגְרַע וְיַמְעִיט אֶת פַּרְנָסָתִי הַקְּצוּבָה לִי מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כִּי "הוּא זֶה"... כָּךְ מְדַבֵּר יְהוּדִי שֶׁהָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה בָּקְעָה מֵעֹמֶק לִבּוֹ. כָּךְ נִרְאֶה יְהוּדִי "בַּעַל הַבַּיִת" שֶׁטֻּפַּח בְּצִלָּא דְּהֵימְנוּתָא דְּהַ"חֲזוֹן-אִישׁ"... (קובץ "מסורת" ט', שנ"ו).

יְדִידִי אֲהוּבִי אִם אָדָם מַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְבִטָּחוֹן אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַפְלִיא עִמּוֹ פְּלָאוֹת מַמָּשׁ לְמַעְלָה מִן הַטֶּבַע בְּחוּשׁ וְכוּ'. וְאוֹדוֹת הָאַבְרֵךְ שֶׁנָּפַל לְמָרָה שְׁחֹרָה רח"ל, בְּנִי אֲהוּבִי זֶה שֹׁרֶשׁ מֵהֶעְדֵּר הַבִּטָּחוֹן, וּרְפוּאָה שֶׁלּוֹ לְחַזֵּק לְבָבוֹ תָּמִיד וְיִלְמֹד בְּסִפְרֵנוּ "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" מַאֲמַר הַשְׁגָּחָה וּמַאֲמַר הַבִּטָּחוֹן, וְיֹאמַר בְּכָל יוֹם הָאֲנִי מַאֲמִין שֶׁל מְבַקֵּשׁ הָאֱמוּנָה, אִם עוֹד דַּעַת בְּקִרְבּוֹ אֲקַוֶּה לַה' שֶׁיֵּיטִיב לוֹ הַמַּצָּב. (אגרות שו"א)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.