חדשות בארץ

רננה שלם כותבת לשושי עטר: "אין אותך, שושי האהובה"

"לא סיימנו לדבר, לא סיימתי ללמוד ממך, לא סיימנו, לאן הלכת? הלב לא תופס, לא מכיל". רננה שלם, חברה ושכנה של שושי עטר, כותבת בדמע לחברתה שעלתה עם משפחתה השמימה בתאונה המחרידה

(בעיגול: רננה שלם)(בעיגול: רננה שלם)
אא

מאז התאונה המחרידה שאירעה השבוע ביום שלישי, בה נגדעו חייה של משפחת עטר, קשה לשוב לשגרה. הדבר קשה במיוחד למשפחות המתגוררות ביישוב פסגות, שהכירו את יריב ושושי ואת ששת ילדיהם ז"ל, ומתקשים להאמין שברגע אחד הכל נקטע.

אחת מהשכנות המקורבות במיוחד למשפחה היא רננה שלם, אשר פרסמה פוסט נוגע ללב שצבר מאות רבות של שיתופים. לקרוא ולבכות

אין אותך

שושי אהובה לי כל כך

אין אותך,

וזה בכלל צמד מילים שלא יכול להתחבר לי עם דמותך.

רק לפני כמה ימים ראיתי אותך ליד הגנים

ואמרתי לך שתבואי, כי בא לי זמן איתך, ושאנחנו בגן שעשועים.

ובאת
והיינו
ודיברנו
ובמכולת ביום שישי לפני כמה שבועות

בלי הקדמות, בלי דאווינים, בלי מסיכות

דיברנו על נושאים רגישים ואישיים

אמרתי לך בסוף כמה אני מעריכה אותך על מי שאת

על מה שאת בונה ובנית, עם יריב

על הילדים שהם פירות של עמל והשקעה שלכם

זכיתי ללמד את עטרת הנסיכה בשנה שעברה

זכיתי והיינו שכנים כמה שנים

יריב,
איך היית אדם ציבורי רחוק מפרטיות ומאגואיזם

וכל ערב שבת, כשהכנסנו בשכונה שבת מוקדמת,

עברת דלת-דלת, ביחד עם יעקב ישראל המתוק

והזכרת בקול "שמע ישראל" והמשכת הלאה,

בכלל לא חיכית שיפתחו לך את הדלת.

סעודת שבת המופלאה שזכינו לאכול אצלכם

לפני שעליתם ליישוב לביתכם החדש והמרגש

שקניתם בעמל של עשרים אצבעותיכם, כפשוטו

איך יריב סיפר סיפורי תורה וריתק את הילדים בזמן שהגשת את האוכל.

כמה הרמוניה.

איך הבית שלכם היה מזמין וזמין, ותמיד הכל בשמחה

ורק לפני חמישה חודשים זכיתי ובישלת לי ללידה

ויריב הגיע עם האוטו עד פתח ביתנו ופינק באוכל טעים שהכנת

במיוחד לפי מה שמותר לי.

ואיך השקעת במגוון והכל טעים כמו שרק את ידעת לבשל.

והקציצות בשר ואורז שלך, שנראה לי אין שכנה פה שלא זכתה לאכול אותם,

שהבאת לנו בשבת, כחלק מגמד וענק שכונתי.

והשיחות איתך שושי אהובה.

מה יהא על השיחות איתך?!

לא סיימנו לדבר

לא סיימתי ללמוד ממך

לא סיימנו

לאן הלכת?

הלב לא תופס

לא מכיל

מהרגע ששמכם עלה על שולחן המזבח

לא פסקתי מלזעוק זעקות שבר מרות

בכי של שברים

ותרועה
ושברים

איזה הורים הייתם

איזה מיוחדים

כמה הקשבתם לילדיכם

לדרך שלהם

למקום שלהם

לצורך שלהם

והכל בנחת רוח

רגליהם היחפות של ילדיכם המסתובבות כך בשכונה, כל כך יחסרו לי

ואיך אפשרת לכל זה לקרות,

עם חיוך על הפנים

עם בריאות נפשית פשוטה

אהובה,
אני לא מעכלת 

ולא מפנימה שזו פרידה

כשסיפרנו לילדים ובכינו ביחד

תדעי שהם מתגעגעים לילדים שלכם

שילדתם זן מיוחד של משפחת עטר

שהבאתם כל כך הרבה שמחה ועניין לשכונה שלנו

שהייתם כל כך משמעותיים פה

שעטרת הצילה אותי כשניקתה אצלנו לפני פסח

מאחלת לנו שנלמד מכם

לגדול

לצמוח מכלום

לא לוותר גם כשהדרך קשה

להיות בציבוריות ובנתינה כמו שלכם

לא מעכלת אהובה,

כולך וכולכם חיים בשבילי

מתגעגעת.

 

אנא, קראו פרקי תהיליםלעילוי נשמת משפחת עטר:

א

(א) אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. (ב) כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה. (ג) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ. (ד) לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲ‍שֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. (ה) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. (ו) כִּי יוֹדֵעַ יְהוָה דֶּרֶךְ צַדִּיקִים וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

ו

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יְהוָה אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) חָנֵּנִי יְהוָה כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְהוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. (ד) וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד ואת (וְאַתָּה) יְהוָה עַד מָתָי. (ה) שׁוּבָה יְהוָה חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ. (ו) כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. (ז) יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה. (ח) עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי. (ט) סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע יְהוָה קוֹל בִּכְיִי. (י) שָׁמַע יְהוָה תְּחִנָּתִי יְהוָה תְּפִלָּתִי יִקָּח. (יא) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.

יג

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) עַד אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי. (ג) עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אֹיְבִי עָלָי. (ד) הַבִּיטָה עֲנֵנִי יְהוָה אֱלֹהָי הָאִירָה עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. (ה) פֶּן יֹאמַר אֹיְבִי יְכָלְתִּיו צָרַי יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט. (ו) וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי

תגיות:תאונת דרכיםשושי עטרמשפחת עטר

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה