כל התכנים של אפרת ברזל

אפרת ברזל משוחחת עם מנוחה שטרן על תרפיה דרך הבגדים שלנו. האם כל בגד בוגד? האם כל מסכה היא תחפושת שלילית? לא בטוח. יש תחפושות שבונות

אפרת ברזל בשיחה עם ויוית כהן-דניאל, פסיכותרפיסטית שלא רואה מולה מטופל - היא רואה נשמות

איזו מילה אדירה. היגיון. זה לא רק לב, לבי, לבו, לבנו, זה "הגיון לבי". יש בצמד המילים האלה, תאמינו לי שאני לא סתם מתלהבת, יש בהבנתן, הכל

הכי גרוע זה הרגע שבו הדשא של השכנה נפרש לפנינו, ואנחנו מתחילות לשמוע על בעלים פעילים בהחתלת תינוקות וניקויי שירותים. אנחנו לגמרי נגמרות, היד רועדת על הפנקס

ספרו לעצמכן תוך כדי גם את הרעיונות שלכן. מזכירה לכולן שאנחנו נשים מרתקות, גם מי שחושבת שהיא ממש משעממת, ושבתוכנו אוצרות פנימיים שדחסנו בעבר, עושר רגשי המחכה שנשוב וניגע בו

אפרת ברזל משוחחת עם מרים ישראלי, שבגיל 15 התגלתה אצלה מחלת ה-CF. במשך שנים היא השתיקה אותה ולא דיברה עליה, עד שמילים התחילו לצאת אל תוך הדף

בתוכנית מיוחדת לט"ו בשבט, אפרת ברזל משוחחת עם ד"ר יעל הלפמן על לימוד ופיתוח המצאות מתוך הטבע, ועם טליה שניידר על לימוד נפש דרך הטבע

ולאט לאט, עם התקדמות השעות במשמרת שלי, במבט מעוף הציפור, הבחנתי: בבלגן. ביום יום וחוסר הזמן הדופק על כולם, בערמות הכביסה המחכה. שוב חייכתי לי

בעלי לא התאפק, נעמד ליד התיכון שבו הוא למד, ואמר לכולם בקול רם, כשהוא מצביע על השלט בכניסה לבית הספר, "אתם רואים, חמודים, כאן אבא למד"

אפרת ברזל משוחחת עם מירי פורמן, אלמנתו של אריה פורמן ז"ל, על אחת התכונות הבולטות שלו: הארת פנים

אני מבקשת בזאת מכל מי שבתחום הקדוש של השידוכים, להיות רגיש בעצמו, לא רק לילדיו שלו, אלא גם לילדים של אחרים. ילדים והורים. שמתרגשים, שמחכים

אני יודעת שלעולם לא תתגעגעי לתופת שהיתה שם. אין שאלה אפילו. אבל אני יודעת שכן תתגעגעי לקרבת ה' שהרגשת שם, למעמקי הנפש שפגשת בתוכך, לתפילות שהתפללת שם. טור שנכתב ביום שישי

רבקה מנדיס מספרת לאפרת ברזל את סיפורה יוצא הדופן: היא נולדה בכנסייה קתולית וגדלה על ברכי הנצרות. איך הוביל אותה מסע החיים להתגייר ולהשתלב בקהילה חרדית?

להרגיש סוג ב' זה "סטייט אוף מיינד" כללי. כדי להרגיש סוג ב', או "שווה פחות" כבעלי תשובה, צריך לבדוק באלו עוד מקומות בחיים, מקומות שאינם קשורים דווקא לעולם התורה, מרגישים ככה

מה יש בנערה חרדית, שגורמת במחלקה האונקולוגית לרופאים, לשאול את עצמם אולי, בשקט, "מה זה, מה יש להם, החרדים האלה, איך אמונה פועלת?"

כשעזב אברהם תפילינסקי את משפחתו ואת דרכו, כל מכריו הוכו בהלם. אפרת ברזל משוחחת עם אשתו לשעבר, רוחמי תפילינסקי, ועם בתה יוכי בלוך, על געגועים לאבא שהלך למקום אחר

"למה אתה מנקה בעצמך עם הברזלית?", שאלו אותו. "כולם צריכים שיעזרו להם", היה אומר אבא, "גם מי שעוזר, צריך לעזור לו"

אפרת ברזל בשיחה עם חגית מלצר, מחברת הספר "שמעתי את קולך, שמעתי את קולי", על חיים דרך חיבור לדברי תורה

עם השנים למדתי עבור עצמי, ולמדתי גם להסביר לבעלי, ש"קדושת הזמן" של האדם עם עצמו, אם מדובר בטיפוס שזקוק לזמן, היא צורך עמוק

אי אפשר לאגור תובנות בלי לעבור דרכן בעבודה פנימית. ועכשיו, כשהתובנות שלך מרכיבות אותך, את תמונות חייך, הן כל כך שלך, שאיש לא יכול לקחת לך אותן. הן ציר מרכזי בהרכב העצמיות שלך