זאת הייתה הלוויה של האימהות שבוכות את הכרת הטוב לאיש הענק הזה

זה לא קל להיות בעל תשובה. אפילו בזמן המסוגל של עכשיו, כשידו פשוטה לקבל שבים.

צריך מאוד לרצות. צריכה לבוא תנועה חזקה, מבפנים.

זה לא קל להיות בעל תשובה, וזה עוד יותר קשה, לפעמים, להיות ילד של בעלי תשובה.

כדי שילדים יתבגרו וילכו בדרך האמת של התורה באהבה, צריך בדור הזה ברכה גדולה מלמעלה, ועוד כמה דברים חשובים מלמטה.

איך עושים את זה?

בי' באב השנה, כשבית המקדש עדיין נשרף בלהבות, הודיע לנו יעקב סלם – אנחנו עובדים יחד בערוץ הידברות כבר שנים רבות,  מקצוען אמיתי – שדוד שלו נפטר. "אני מצטער שאני מודיע הודעות כאלה, אבל דוד שלי נפטר", אמר.

עמדנו מאובנים על רחוב רבי עקיבא בבני ברק, בשנייה הזו שסלם אומר את מה שכולנו ידענו שיום אחד יקרה, אבל איש לא האמין באמת. אנשים כאלה, כמו הדוד של סלם, אף פעם לא מתים.

אני יודעת שלא קל לחזור בתשובה. יודעת שעוד יותר קשה, לפעמים, לגדל ילדים של בעלי תשובה.

שבע דקות אחרי השיחה של סלם, אני עולה לדירה של דוד של סלם, הרב ישעיה אריה טוויאטו זצוק"ל, ברחוב גיבורי ישראל, שכונת רמת אלחנן. רק לפני שבועות מספר ישבנו בסלון הזה ודיברנו על סוד החינוך לאהבת תורה.

ועכשיו הרב טוויאטו שוכב מכוסה, נרות סביבו. כולנו בוכים. אני רואה את הבן שלו, בן ה-19, יוסף. אני שואלת אותו אם הוא יודע מה אבא עשה למען ילדים של בעלי תשובה?

שואלת אם הוא יודע כמה ילדים אבא בנה, והפך אותם לאברכים ותלמידי חכמים?

שואלת אותו אם הוא יודע על כמה ילדים ששיחקו כדורגל במכבי תל-אביב אבא האהיב את הגמרא? אם הוא מבין כמה תלמידים האיש הזה עשה, מה הם זוכרים לו בכל יום של חייהם.

איך הוא עשה את זה?

בלוויה, שלוש שעות וחצי אחר כך, מול הבית של הרב יצחק זילברשטיין, עמדו שיירות התלמידים של האיש הענק הזה, שעבר 19 ניתוחים במוח אחד, ושרד כנגד כל הסיכויים שנים, ועוד רבות. אבל לא עמדו שם רק תלמידים, עמדו שם בעיקר הורים, ומתוך ההורים עמדו אימהות.

אימהות בעלות תשובה, שכבר לא מזהים עליהן שהן כאלה. כולנו בכינו אותן הדמעות, כולנו אמרנו, כולל אני, אותן אמירות. "בזכותו הבן שלי תלמיד חכם", "בזכותו הבן שלי בן תורה אמיתי".

אילוסטרציה

אימהות שהיו קורעות את השמיים כדי שתימצא לרב אפשרות של שעת לימוד אחת עם הרב, לבן שלהן.

כי שעה עם הרב טוויאטו הפכה ילד לירא שמיים.

זאת הייתה הלוויה של האימהות שבוכות את הכרת הטוב לאיש הענק הזה.

אבל כששאלתי אותו, כמה שבועות קודם, "איך? איך יצאת כזה? איך אתה יודע לגשת ככה לכל תלמיד?", מה הוא סיפר לי, בפגישתנו האחרונה?

"זאת אמא שלי. ואיך שהיא הייתה מעירה אותנו בבוקר".

הרבה לפני שהרב נפטר, כתבתי את מה שהוא סיפר לי על אמא שלו במארז החדש שיוצא כעת, באלול: ספר חדש שלי בשם "פשוט", יחד עם חוברת, "רוצו לחבק את הילדים שלכם", היא נקראת. 41 רעיונות ליצירת בית יהודי רגיש וקרוב.

כשחזרתי מהלוויה, שלחתי בדמעות מייל לנעמי מילר, המעמדת של הספרים שלי. "צריך להוסיף ליד השם של הרב, 'זצוק"ל'. הרב נפטר".

אימהות הן כוח התשובה הכי חזק בעולם.