כל התכנים של דודו כהן

אני איש של עקרונות. אני לא מתכוון להיות חלק מהתופעה הנהנתנית הזו. ובכל זאת נסעתי לחו"ל עם אשתי. אז מה הסיבה?

מדוע שומעים כיום פחות ופחות את הארכיאולוגים שטענו בעבר שהתנ"ך אינו מדויק חלילה, האם בכלל ניתן להוכיח ולרכוש אמונה דרך ממצאים מבטן האדמה, וכיצד ניתן להתייחס לממצאים שלכאורה סותרים את התנ"ך? הרב זמיר בראיון מיוחד לרגל צאת הכרך השישי והאחרון בסדרת "ארכיאולוגיה תנ"כית"

להבין שהם מתפדחים ממך, להתפלל שהם יגדלו מהר, ולהבין שכל התובנות שצברנו בחיים לא ממש מעניינות אותם. חייו של הורה למתבגר

ההבדל בין המתח וההתרגשות לפני קבלת ברכה מצדיק, לבין דיבורים ופטפוטים בביתו של הקב"ה, הוא בלתי נתפס

המקרה שטלטל אותי בשירות הצבאי היה רק זרז לתובנה הבלתי נמנעת: תמיד יש מי שמסתכל עליך מלמעלה

טלפון ציבורי, בית הבראה, קלטות אודיו, יצחק שמיר, מכולות שכונתיות ובול עם חמנייה. געגועים לעשור האחרון של התמימות

אם נפגעתם מאמירות בוטות של אנשי חינוך, כדאי שתשמעו מה עשיתי אחרי המשפט הזה, שהוטח בי אי שם בשלהי כיתה ה'

אפשר להבין אנשים שחוששים להתחסן מפני הקורונה או לחסן את ילדיהם. אבל יש גבול לדמיונות ולקונספירציות שאפשר לטוות סביב הקורונה

הסביבה עשתה את הכל כדי שארגיש כמו איש חשוב. אז זרמתי. דודו כהן מספר בגילוי לב על האגו המתפרץ – ועל מה שהביא את הפרופורציות בהמשך

לא מעט פעמים נשאלנו, בעיקר לקראת מערכות בחירות, למה אנחנו בכלל מתייחסים לפוליטיקה. הרי מה הקשר ליהדות? אז זהו, כארגון שמקרב לבבות אכן אין לנו עניין בפוליטיקה, אלא שהממשלה הרעה והחולה הזו ממחישה היטב עד כמה הקשר הדוק, ועד כמה הפוליטיקה והממשל יכולים לרומם – או לנסות לרסק – את הצביון היהודי שעדיין נותר כאן

אחרי שמסך הערפל התבהר במקצת, הגיע הזמן לומר כמה דברים חשובים על הטרגדיה שלא מפסיקה להרעיד את הלב

היום הסילבסטר או לידת ישו כבר פחות מעניינים את חוגגי 2022, לטענתם. יש להם סיבות אחרות אחרות. אז למה ה"נובי גוד" עדיין דוחה בעיניי?

גם אני השתמשתי בעבר בדתיים שמעדו, או בדתיים בתחפושת, כדי להשתיק את המצפון. ואז הגיע הראיון עם הרב זמיר כהן ב"רייטינג"

כל כך הרבה דעות, כל כך הרבה אנשים שמשוכנעים באמת אחת. אבל יש לנו מה לומר - שאין לנו מה לומר

מבחוץ זה נראה כאילו חייהם נוצצים וזוהרים. אבל מהיכרות קרובה (וקשוחה) עם רבים מהם – תאמינו לי שלא הייתם רוצים להתחלף איתם

הורים ונערים, שימו לב: אין לה ריח, היא "מגניבה" יותר, נראית תמימה וידידותית – אבל למעשה מדובר בסרטן רעיל וממכר בתחפושת

בשנים האחרונות מצאו לזה כל מני שמות מכובסים – נובי גוד, חגיגות השנה החדשה ועוד. אבל האמת צריכה להיאמר: זה בדיוק מה שהמיסיונרים שואפים אליו

אם זה היה הבן שלכם, גם אז הייתם צוחקים? אם אתם הייתם נולדים ככה, איך הייתם מרגישים כשמסביב יש "חכמים" שמנסים להגחיך אתכם עוד יותר?

בחודש האחרון ביקרתי בכמה אזכרות, שהזכירו שוב ושוב: דור הנפילים הולך ונכחד. אז איפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים ההם?

או: מהי התשובה שלנו לקוראים דתיים וחרדים שמתקוממים מול כל ידיעה על סלב מתחזק שמניח תפילין?