דודו כהן
להיות הורה למתבגר
להבין שהם מתפדחים ממך, להתפלל שהם יגדלו מהר, ולהבין שכל התובנות שצברנו בחיים לא ממש מעניינות אותם. חייו של הורה למתבגר
- דודו כהן
- ו' אדר ב' התשפ"ב
(צילום: shutterstock)להיות הורה למתבגר זה למצוא את עצמך אומר יותר מדי פעמים משפטים טרחניים שמתחילים ב"כשהייתי בגילך"...
להיות הורה למתבגר זה לראות השתקפות של עצמך בגיל 16, להתגעגע וממש-לא-להתגעגע בו זמנית.
להיות הורה למתבגר זה להטיף לו ללכת לבקר יותר את סבא וסבתא, בזמן שלמען האמת, גם אתה לא בדיוק הבנת את המשמעות האדירה של סבא וסבתא כשהיית בגילו.
להיות הורה למתבגר זה להבין שהילד הפסיק להעריץ אותך על עצם היותך אביו – ולפעמים אפילו קצת מתחיל להתפדח כשאתה בסביבה ליד החברים שלו.
להיות הורה למתבגר זו הפעם הראשונה בחיים שבה גם אדם שחי דיגיטל וטכנולוגיה, מגלה דברים חדשים ומבין שיש טכנולוגיות חדשות שהוא כנראה כבר לא ילמד בחיים.
להיות הורה למתבגר זה להזדעזע מהמוזיקה של הדור הנוכחי, ולהתגעגע עוד יותר למוזיקה ששמעו ההורים שלנו.
להיות הורה למתבגר זה לדפדף בתמונות ישנות, לראות אותם עם טיטול ומוצץ – ולא להצליח להחליט איזו תקופה קשה יותר, עכשיו או אז.
להיות הורה למתבגר זה להבין שכל התובנות שצברנו בחיים, וחשבנו שנעביר הלאה בכזו קלות, לא שוות כלום בעיני המתבגרים שלנו. כנראה שהם חייבים לעשות את הדרך בעצמם, כולל כל הנפילות והטעויות, כדי לצבור תובנות ש…גם הילדים שלהם לא יקבלו מהם.
להיות הורה למתבגר זה מצד אחד לראות מישהו שחושב שהוא גילה עולם חדש ורוצה לטרוף אותו – ומצד שני להסביר לו שהכל רק עטיפות מרשרשות וצבעוניות שלא מסתירות יותר מדי.
להיות הורה למתבגר זה לעשות עבורו הרבה יותר - ולשמוע "תודה" הרבה פחות.
להיות הורה למתבגר זה לגלות שלמרות שעד גיל 12 סיפרת אותו בבית, פתאום הבחור מפקפק בכישורי הספרות המופלגים שלך. מצד שני, עם כישוריך כנהג מונית אין לו בעיה.
להיות הורה למתבגר זה לגלות שאנחנו בכלל לא מעודכנים בסלנג חדש, בתופעות חדשות ובשגעונות חדשים (שעכשיו זוכים לשם "אתגרים"). ואולי טוב שכך.
להיות הורה למתבגר זה להתחיל להבין (קצת) מה ההורים שלנו עברו איתנו כשאנחנו היינו בתפקיד המתבגרים.
להיות הורה למתבגר זה לשמוע אותו אומר על עצמו "וואו, איך לפני שנה הייתי חי בסרט", להנהן ולהרהר שגם בעוד שנה הוא בטח יגיד את זה על התקופה הנוכחית.
להיות הורה למתבגר זה לחשוב "נו, מתי כבר הם יגדלו?" – ובו זמנית לחשוש מכך.
להיות הורה למתבגר זה להעדיף עבודות פרך בסיביר מאשר לנסות להעיר אותו בבוקר.
להיות הורה למתבגר זה לעבור ממצב שבו הוא חוזר מהגן ומנסה לאלץ אותך לשמוע שלל סיפורים לא מעניינים - למצב שבו אתה מנסה לחלץ מפיו מידע מעבר ל"אין לי כוח", "פסדר, פסדר", המהומים ונהמות.
להיות הורה למתבגר זה להבין שהם יעריכו את מה שעשיתם בשבילם רק כשהם בעצמם יהיו הורים. מתי זה יקרה כבר?...
להיות הורה למתבגר זה לנסות למנוע ממנו ליפול לאותם בורות שאליהם נפלת בעצמך, אבל גם להבין שזה לא יעזור.
להיות הורה למתבגר זה קו לינארי הפוך: ככל שהיית גרוע יותר בלימודים, כך תחפור יותר לילדיך על חשיבות הלימודים.
להיות הורה למתבגר זה לשמוע יותר מדי פעמים "יואו, איך אתה לא מבין!", "מה הקשר?" ו"אבא, תסגור את הדלת".
להיות הורה למתבגר זה קצת כמו להיות... מתבגר בעצמך.
להיות הורה למתבגרים זה לשלוח אליהם את הטור לפני פרסומו, ולקבל בחזרה את התגובות הכי מנומקות וקוהרנטיות שיכולות להיות בעולמם של מתבגרים: "שיואו", "יואוווווווו :)" ו"חחחחחחחחחח".