אהבה

מָה חָסֵר לָהֶם?! שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ. הִיא הִתְבּוֹנְנָה סְבִיבָהּ וּפִתְאוֹם, הִגִּיעָה לְמַסְקָנָה חֲדָשָׁה. עוֹד רֶגַע שֶׁל מַחֲשָׁבָה. אִמָּא לֵוִי נִרְאֲתָה כְּמִי שֶׁמְּנַסָּה לְהִזָּכֵר בִּדְבַר מָה רָחוֹק

כָּל הַדֶּרֶךְ חָשׁ שֵׁם טוֹב כְּאִלּוּ נִמְלָא מִישָׁאֵל רוּחַ חֲדָשָׁה. הוּא הָיָה פָּחוֹת כָּפוּף, וּצְעָדָיו הָיוּ יַצִּיבִים יוֹתֵר. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל מִישָׁאֵל, הוּא טָפַח עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל שֵׁם טוֹב וְאָמַר: הִנְעַמְתָּ לִי אֶת הַדֶּרֶךְ. תְּבֹרַךְ!