משפחה

הבנות יוצאות למחנה רווי אירועים. שנת הלימודים מגיעה לסיומה, ובסופה – הפתעה: מירב מתארסת

אתי מתארסת, ושבי מתרגשת עם משפחת זילבר. שולמית חוגגת יום הולדת חברותי במיוחד

בין לימוד אחד למבחן למשנהו, שבי וחברותיה מתווכחות בענייני צניעות. המחנכת יולדת בת – אך זו אינה בריאה

ג'רי חוזר בהדרגה אל שורשיו היהודיים, שומע ולומד, ומתחיל להתחרט על עברו

שבי נוסעת לשהות אצל סבתה ששברה את רגלה, ומגלה תובנות מעניינות ומפתיעות

שבי מפתחת חרדות מערבים ובכלל, וג'יקוב מחליט שהוא אינו יכול יותר להיות רחוק מהקב"ה

שבי מתחבטת בנושאים של קישוט כיתה, של אסיפת הורים ושל מחנה קיץ. ג'רי נתקף בחרטה

שבי עולה לסמינר ונתקלת באתגרים חדשים. משפחתה של המורה זילבר נמצאת שם בשבילה לאורך כל הדרך

אצל רוב הזוגות הנישאים מתגלים חילוקי דעות ואי הסכמות רבים. ניתן אף לומר, כי בדברים מסוימים לעיתים אין כל הבנה בין בני הזוג

שבי מתענגת על ההיסטוריה המשפחתית של משפחת מילר, הוריה של המורה זילבר. ובינתיים, ג'יקוב מבולבל מתגובת אביו

ג'יקוב מתעניין ביהדות, אך אביו מסרב לדבר על העניין. דסי מקשיבה לבנותיה ומבינה מה הפסידה בילדותה

באמצע הדרך, כשים מתחת ורקיע ממעל, שאלה אמא ציפור את גוזלי הקטן: "האם היית גם אתה, טורח ומתאמץ למעני?"

פוסט שפורסם ב'דיילי מייל' האוסטרלי עשה שמות ברשתות החברתיות בניו זילנד, לאחר שאם שסעדה עם בתה הפעוטה במסעדה מקומית - עברה שיימינג 'שקט' שבא לידי ביטוי על החשבון שקיבלה לידיה

אלישבע שולחת את בתה לבייביסיטר, ואגב כך נזכרת בקשרים המיוחדים שיצרה היא, כשהיתה בגילה של בתה

סיפור חדש בהמשכים שיתפרסם באתר הידברות מידי שבוע. והפעם, הפרולוג: ג'רי נמצא במצב של סכנה מעל האוקיינוס האטלנטי

מה שהופך ארבעה קירות לבית זוהי המשפחתיות, והחג הוא אחת האופציות הכי דומיננטיות ליצירת אוירה משפחתית ומלכדת

הרב צבי שטרן והרבנית מרים שטרן איבדו את בנם היחיד שנפטר מבלי להותיר זרע של קיימא. אלא שכאן לא מסתיים הסיפור, אלא מתחיל פרק חדש, מרגש ומצמרר: האב השכול זכה להיות השדכן של הכלה-האלמנה, מאז הפכו היא ובעלה להיות ילדיהם, ולאחרונה הצטרפה גם נכדה למשפחה. "הם קוראים לנו אבא ואמא, סבא וסבתא", הם מספרים. סיפור של אמונה וכאב, של צער ושל חוזק, סיפור שלא יותיר עין יבשה

הבטתי עליהם וראיתי עד כמה גדול ד' יתברך, שסובב הכל בצורה כה ניסית. רק בשביל השלום. קיבלתי את פרי הוויתור שלי במזומן

למה לי קל כל כך לקבל אתכם, ולכם קשה כל כך לקבל אותי? מאז שעברתי לסמינר, לפנימייה, אני מרגישה שאני לא מכירה אתכם. המכתב שלעולם לא יישלח