רותי קניג

הקב"ה בכלל לא מתעסק בקטנות שאנחנו מתעסקים איתן, הוא פשוט רואה את הדבר הענק הזה שנקרא "אנחנו" מתחבא מתחת לגוף ולאגו ולאישיות שנרקמה לנו עם השנים

כל יום שאת מקבלת חיים יש לו מטרה. צריך לחפש אותה, ובשביל זה צריך יישוב הדעת. ספירת העומר זה הזמן הנכון לשבת לבד קצת מחוץ לרעש של החיים ולהתבונן בכלי שלנו

פסח הוא זמן מתאים מאין כמוהו לבקש על הגאולה גם בעניינים האישיים שלנו, להאמין שכמו שיצאנו מגלות מצרים, כך ניתן לצאת ממקומות חשוכים וגולים בתוכנו

דמייני לעצמך הקרנה באולם חשוך על מסכים מהסוג שפעם היו מקרינים, כאלו שמציגים את הסרט רק בחושך – רואים אריה, גדול, מפחיד... אימה. ואז מגיע פתאום מישהו ומדליק את האור

תעצמי לרגע עיניים, תכוונני הסתכלות לעיניים הפנימיות המשוכללות שלך, רואה מה קורה? רואה שכולם רצים, שכל רגע צצות מולנו תמונות חדשות שמזיזות אותנו ממה שרצינו באמת לעשות?!

דווקא אחרי שהגענו לתובנות חדשות על עצמנו, החלטנו במה אנחנו מתקדמים בע"ה בשנה הקרובה, סלחנו לאחרים וגם לעצמנו, זה הזמן הכי מתאים לצאת מאזורי נוחות. הבית. המקום הבטוח. הסלון שלנו, כל אלו אינם רלוונטיים בסוכות

גם כאן היצר מגיע ותוקף בכל הכוח. הוא מצייר לנו ציור שהיה לדעתנו אמור להיראות כך וכך, מספר לנו שיכולנו לפעול אחרת כדי שזה ייראה אחרת, ואז הורג אותנו לאט לאט עם הסם הנוראי של האשמה

הריפוי הטבעי של הגוף מלמד אותנו משהו בקשר ליכולת התשובה, שהיא יכולת מופלאה בפני עצמה, ומזכירה מאד את עניין ההתחדשות של הגוף

ילי פוגשת ברחוב ילדה האוחזת בתינוקת קטנה, וליבה נקרע מהמצב הקשה הנגלה לעיניה. פרק ל' מתוך הספר "נשמה טובה את", המתפרסם באתר הידברות מידי שבוע 

הילדה הקטנה שרדה באורח נס, וילי וחברותיה תוהות לגבי משמעות החיים. פרק כ"ט מתוך הספר "נשמה טובה את", המתפרסם באתר הידברות מידי שבוע