שקועים עמוק בטיקטוק ורחוקים מיהדות: מה הסיכוי של הצעירים הלא דתיים להתחבר ליהדות בימינו?
הם צורכים כמויות של תוכן שלילי, פרוץ וממכר. הם לא יודעים דברים בסיסיים ביהדות, וחלקם ממש מתנגדים לה. למרות המציאות הכואבת יש פתרון גאוני
הם צורכים כמויות של תוכן שלילי, פרוץ וממכר. הם לא יודעים דברים בסיסיים ביהדות, וחלקם ממש מתנגדים לה. למרות המציאות הכואבת יש פתרון גאוני
סמיון גרפמן לא אהב את ההחלטה של העירייה לאסור קיום תפילה במרחב הציבורי: "זכויות שוות לכל התושבים, בין אם הם חילונים או דתיים. כבר 3 שנים שאני מניח תפילין"
ניצן שפירא שיתף: "ממש כעסתי אחרי הטבח, אמרתי לאלוקים 'איפה אתה?'. אשתי דתייה, הבית דתי לגמרי. אני חוזר לשמור"
שומר המצוות נעשה בהכרח רגוע יותר. אינו לחוץ שמא ייפול בעסקים או ממהלכים אחרים שעושה, שכן יודע הוא שאין הדברים תלויים בו, אלא בבורא עולם
הלל וארי חשו בבירור, אפילו במעין השלמה, כי אלה רגעי חייהם האחרונים. ואז החליט הלל לומר פרק תהילים נוסף, אולי האחרון בחייו. סיפור מופלא על כוחה של תפילה בעת מלחמה
במחקר שנעשה בקרב 5,000 מבוגרים, התברר כי אלו שהשתתפו בתפילות בבית הכנסת, האריכו ימים יותר מאחרים בקבוצת המחקר
מה זה באמת שכנים, למה לא צריך להתבגר, מהי אכילה רגשית של דתיים, איזו מדליה מקבל מקום ראשון ועוד: מקבץ הומור משעשע במיוחד
הצוות כל הזמן נבהל מאיתנו, שחלילה לא נחזיר בתשובה את הילדים. מצד אחד הבנתי את החשש הכבד שלהם. מצד שני, בכל פעם מחדש הופתעתי כמה אנחנו, בתור עם יהודי, מפחדים מעצמנו
רבי אריה לוין היה מלאך. כל יושבי ירושלים הקטנה של לפני שמונים שנה העריצו אותו. דתיים וחילוניים, יהודים וגויים, אף אחד לא עמד בפני קסמו, טוב לבו ופשטות הליכותיו. הוא היה מלא באהבה לכל אדם, בלי מגבלות של זמן ומקום, ולעצמו לא לקח מאומה
משלחת של חברי פרלמנט, מנהיגי ציבור ומנהיגים דתיים מדרום אפריקה נחתה בישראל וביקרה ביישובי העוטף. הם יצאו נגד החלטת ממשלתם לתבוע את ישראל בהאג: "מתקשים להבין כיצד הממשלה שלנו מגינה על מי שרצח"
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה