דמויות ביהדות

קריאות החג מפגישות אותנו עם שבע דמויות ברגעים הגורליים בחייהן - מלידה וישועה ועד עקדה וגלות - ופותחות צוהר למשמעותו העמוקה של ראש השנה עבור כולנו

רבי חיים נראה נסער: "שמעתי באומרים, כי הטעם שמאור עיניי כבה הוא משום שבהיותי דיין בעיר ואם קהיר, נטלתי חלילה שוחד, והתורה אמרה 'השוחד יעוור עיני חכמים'. לא על כבודי אני חס, אלא על כבוד שמיים. היש כאן אדם שנטלתי ממנו או נגדו פרוטה אחת של שוחד? אם כן, יקום ויאמר, ואם חלילה עשיתי זאת – כאן אבוא על עונשי"

רבי שמעון בן צמח הגיע עם משפחתו, במנוסה טרופה, אל הנמל, וביקש לעלות על אוניה שהייתה שייכת לו, כדי לברוח מהאי. הוא השאיר את ביתו וכל נכסיו, שאותם לא יכל לקחת איתו, כמובן. הוא לקח איתו רק צרור של יהלומים וכסף מזומן שהיה איתו, כדי להתקיים מעבר לים

הקונסול הבריטי בבנגאזי הודיע כי בתוך ימים אחדים יוצאו הנאשמים להורג. רבה של העיר, רבי אליהו לביא, מיהר לבית הקונסול, אך בקשתו נדחתה. רבים מיהודי בנגאזי נמלטו אל מחוץ לעיר, והנשארים הסתגרו בבתיהם

שודדים בדואים התנפלו עליו במדבר. הם הרגו את חמורו, לקחו את כספו ואת חפציו והותירו אותו בבגדיו בלבד. הם ניסו להרגו, אך חרבותיהם נשברו בידם, ניסו להמשיך בדרכם אך לא יכלו, ואז שבו והחזירו את כל אשר לקחו, מחוט ועד שרוך נעל

נראה שהתקבעה תפיסה ברורה: ביהדות הנשים נחשבות פחות, וכל מי שגדלה בעולם דתי צריכה איכשהו להשלים עם זה. אבל מה קורה כשבודקים את הפסוקים, המדרשים והציטוטים המוכרים, אחד-אחד, ולא רק את אלה שהוצאו מהקשרם?