ערב פסח שחל בשבת

מספר היועץ, פנו אלי אנשי תקשורת, וביקשו לראיין אותי בנושא מסוים. הסכמתי להתראיין משום שחשבתי שאוכל להעביר תכנים חשובים, ולנסות גם 'לפזר' מסרים תורניים. תמורת הַסכמתי להתראיין למשך חצי שעה, הובטח לי סכום של אלף שקלים

לדאבוני, אני אדם ה'מכור' לעישון. בכל יום מימות החול אני גומר בעוונותיי שתי קופסאות סיגריות, ולפעמים אף יותר, כך שבשבת קודש נגרם לי סבל רב

מעשה שהיה ברופא שהוזעק בשבת קודש אל ביתו של יהודי תלמיד חכם עני, שבנו חלה והוזקק בדחיפות לטיפול. הרופא, שרחוק מאד היה מיהדות, הודיע כי מחיר הביקור והטיפול הוא 500 שקלים, ודרש את הכסף כבר עתה

"כבוד הרב, האם תוכל לעזור לי, יש לי בעיה קשה המטרידה אותי מאד?". "אשמח לשמוע ולנסות לעזור", השבתי, והמשיך הלה: "תראה כבוד הרב, בתקופה האחרונה אני סובל מאד מהשיניים... אולי יש לך איזו סגולה?..."

פעמים רבות קורה, שאני צריך לערוך ניתוח לחולה מסוכן בשבת קודש. והנה, מרגיש אני בעצמי, שאם אעשן סיגריה לפני הניתוח (כפי שרגיל אני בימות החול), אנתח יותר טוב, ותוצאות הניתוח יהיו מוצלחות יותר בס"ד

"חלילה לי מלשנות שמך", השיב, "כי בצדק שמך פסח, על שם הפסוק אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות י"ב, כ"ז), כי הנך פוסח על חנויותיהם של אחינו בני ישראל, עדי בואך לחנות הגוי, ולכן שמך נאה לך ואתה נאה לשמך - ר' פסח!"