פרק ו'

בימי בריאת העולם, מכ"ה באלול ועד אחר ראש השנה, ראוי ביותר לומר את פרק שירה. האומר את הפרק זוכה להינצל מיצר הרע, מדין קשה, מחבלי משיח ומאריך ימים

במחשבה ראשונית ושטחית, זה נראה משהו מיותר, או אולי משונה. הרי הקב"ה יודע כל מה שעובר עלי, וגם אני יודע. אז למי מועילים הדיבורים? ואז אתה מגלה את כוחו של הדיבור. סיפורו של משה זיאת, פרק ששה עשר: תדבר איתו

חזון אחרית הימים מתגלה בשירה עתיקה של דוד: בואו להכיר את פרק ט' בתהילים הכולל את מילותיו הנצחיות של דוד המלך

איך יתכן שיבוא "גורם זר" בדמות מחלה כרונית, וינהל לי את החיים, יקבע את לוח הזמנים שלי, יבנה את סדר היום שלי, ישחק בתוכניות ובמשימות שתכננתי כבשלו? סיפורו של משה זיאת, פרק 15: ועל מנוחתם יקדישו את שמך

וכך במהלך השנה הסיפור חזר על עצמו כמה וכמה פעמים, בכל פעם מסיבה אחרת. בינתיים, מי שיצא נשכר מכל ההרפתקה הזו הייתי אני. "נפשי הייתה לי לשלל". סיפורו של משה זיאת, פרק 14 – שלום כיתה ב'

אלי-ה כהן שהה בשבי חמאס 505 ימים. בריאיון חשף כי לא נתנו לו לצחצח שיניים כמעט שנה, ומרוב חולשה הוא פרק מספר פעמים את הכתף. הוחזק במנהרה קטנה וחשוכה עם אור לוי, אלי שרעבי ואלון אוהל. לוי ושרעבי שוחררו, אוהל נותר בשבי

החשש מהבלתי נודע, ההתכנסות וההסתגרות בבית פנימה וקצב החיים שהואט באחת – כל אלה הלמו את מצבי העדכני ואת תחושתי הפנימית, משרים בי עליזות רעננה ושמחה שקטה. סיפורו של משה זיאת, פרק 13 – רצונך כרצונך

אם היינו יודעות כמה כל מילה שלנו יקרה וחשובה לפני השי"ת, היינו מזדקפות ומרגישות אהובות מאד. איך כתוב במלאכי פרק א'? "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'". בלי סוגריים וכוכביות החרגה או תנאים