איך לא ידעתי

מה עושים כשדמות מיטיבה, דווקא אינה כזאת? שושנה, אמא לארבעה מירושלים, מספרת לאפרת ברזל מה קרה כשהיתה בחורה ואחותה נפטרה, מי תמך בה, וכמה שנים לקח לה לצאת מ"עזרה שכזאת"

פעמיים ביום אתה יכול לקיים מצווה מדאורייתא בדקה אחת: אז איך מזכירים את יציאת מצרים באופן נכון, ומוסיפים חיבור, אמונה ותקווה גם כשאין לך זמן?

חז"ל מגלים למה הפסדים חוזרים אינם מקריים, איך חסד קבוע משנה את החשבון, ואיזו בחירה קטנה יכולה להפוך כסף לברכה אמיתית בחיים

איך קורה שדווקא כשהכול מתחיל להסתדר והטוב סוף סוף מגיע, הנפש מתכווצת ונאחזת בזהירות, כאילו פוחדת להאמין לרגע הזה באמת?

עין רעה היא לא רק הסתכלות על אחרים – זו עדשה פנימית שמלווה את האדם. איך שהאדם רואה את האחרים, זו מראה. כך האדם רואה את עצמו. אז מה עושים?

איך יודעים שקריעת ים סוף לא נגרמה מתופעה רגילה של גאות ושפל?

היא מגיעה כשאנחנו מאחרות לאסוף מהגן, כשאנחנו מאבדות סבלנות בערב, ואפילו כשאנחנו סתם רוצות רגע לעצמנו. האשמה האימהית הפכה לדיירת קבע בנפש של כל אימא יהודייה. אז איך הופכים כל "אוי ואבוי" ל"אשרינו", ואיך מנקים את הנפש כדי להנהיג את הבית מתוך שמחה?