איך מתחילים להסתכל על אנשים בעין טובה?

יש לי עין רעה על אנשים. איך אני מחליף את זה לעין טובה?

עין רעה היא לא רק הסתכלות על אחרים – זו עדשה פנימית שמלווה את האדם. איך שהאדם רואה את האחרים, זו מראה. כך האדם רואה את עצמו.

מה עושים?

ראשית, מפתחים מודעות לאוטומט: מכירים בכך שכל פעם שאנו מזהים חיסרון, זו תגובה אוטומטית של המוח, ובמקרים כאלה לעצור ולומר לעצמנו – "אני לא מוכן לרעל רגשי", ולהעביר נושא.

תרגול הודיה: כותבים בכל יום שלושה דברים טובים שיש לנו בעולם. זה מאמן את המוח לראות טוב.

אדם עם עין טובה הוא אדם שמכיר את האיכות שלו עצמו, ולכן הוא לא מאוים מאחרים. הוא מעריך את עצמו. וכשהאדם מחפש טוב, הוא מגלה אותו גם בתוך עצמו...

מי שמביט בעין רעה – גם העולם מביט עליו כך. עין טובה היא שריר נפשי – בכל פעם שהאדם מתאמן למצוא טוב באחר, הוא מרפא גם את עצמו.

פעמים שרואה האדם טוב ואיכות אצל הזולת, ואז מתעוררת אצלו התחושה כמה חסר לו. במקום להתמודד עם הכאב, הוא מפתח ציניות וזלזול, מה שייפגע באישיות שלו. זה מעין מנגנון הגנה שמפרק את הטוב והאיכותי אצל האחר כדי שלא יכאב לאדם עצמו.

בעומק הדברים, אדם עם עין רעה מניח שהעולם מוגבל – אם לו יש, אז לי לא יהיה. עין טובה מבינה שהטוב הוא אינסופי. לכן כדאי לעבור מקנאה – להשראה, במקום קנאה שמוציאה מהעולם, לעבור לקנאת סופרים שתרבה חכמה. במקום לומר "למה לו יש", לומר: "אם לו יש – סימן שזה אפשרי בעולם, וגם אני יכול".

כך, במקום שהצלחת האחר תהיה איום – היא תהיה מקור השראה ולמידה. איזהו חכם? הלומד מכל אדם.

"טוב עין הוא יבורך" – מי שמביט טוב, מושך עליו ברכה. אם נראה טוב בזולת, גם בשמים ייראו את הטוב שיש בתוכנו.