דקה אחת ביום ובלילה: איך מקיימים מצווה אדירה בקלי קלות

לפעמים זה קורה דווקא ברגעים הכי "רגילים": בבוקר בדרך לעבודה, או בלילה רגע לפני שנרדמים - אומרים כמה מילים מוכרות, והלב ממשיך לרוץ הלאה. אבל התורה מבקשת מאיתנו משהו אחר: לעצור לרגע ולזכור. זכירת יציאת מצרים איננה רק סיפור היסטורי, אלא מצוות זכירה יומיומית שמלווה כל יהודי - פעמיים בכל יממה, ביום ובלילה, ובפשטות: להוציא את הזיכרון מהראש אל הפה. חז”ל אף קבעו שנחבר את הזיכרון הזה אל אחד הרגעים המרכזיים בתפילה, קריאת שמע. בכתבה זו נצלול אל מצוות זכירת יציאת מצרים, ונלמד איך ניתן לקיים את מצוות זכירת יציאת מצרים בדקה אחת - פעם ביום ופעם בלילה.

זכירת יציאת מצרים היא אחת ממצוות הזכירה שבתורה, לפיהם חובה על כל יהודי לזכור את נס יציאת מצרים. על פי חז"ל, החיוב כולל אמירה בפה של מעשה יציאת מצרים. יש לקיים מצווה זו פעמיים בכל יממה, פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה. מצווה זו לרוב הפוסקים היא מדאורייתא.

המצווה נזכרת בתורה בכמה מקומות, המקור הראשון הוא בפרשת בא: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם".

במשנה נחלקו תנאים בביאור הפסוק: ”לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ”. לדעת בן זומא, המילה "כל" בפסוק באה לרבות שישנו חיוב להזכיר את יציאת מצרים אף בלילות, מלבד החיוב שישנו בימים.

לדעת חכמים, שחלוקים על בן זומא, המילה "כל" באה לרבות שמצווה זו של זכירת יציאת מצרים תהא תקפה אף לאחר שהמשיח יתגלה, "להביא לימות המשיח".

להלכה נפסק ברמב"ם, ובעקבותיו בשולחן ערוך, שהחיוב להזכיר יציאת מצרים הוא פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום.

כחלק מחיוב זכירת יציאת מצרים בכל יום, תיקנו חז"ל להוסיף פרשה נוספת כחלק ממצוות קריאת שמע, את פרשת ויאמר מתוך פרשת שלח לך, מאחר שנזכר בסיומה פסוק העוסק ביציאת מצרים: "אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקִים, אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".

כמו כן תיקנו לומר בתפילת שחרית את הקטע 'אמת ויציב', כחלק מברכות קריאת שמע, ובתפילת ערבית את הקטע 'אמת ואמונה'. עיקרם של קטעים אלו מדבר על גאולת עם ישראל ממצרים.

זכר ליציאת מצרים

כל המועדים שבתורה הינם זכר ליציאת מצרים:

• פסח: ט"ו בניסן, היום הראשון של חג הפסח, והוא היום בו יצא עם ישראל ממצרים, כמו שנאמר: ”אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי־בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם". וכן: ”כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה".
• שביעי של פסח הוא היום בו אירעה קריעת ים סוף.
• סוכות: חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד שבהם הקיף ה' את עם ישראל בצאתם ממצרים, וכפי שנאמר בתורה: ”בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם".
• חג השבועות: על אף שאין לו זיקה ישירה ליציאת מצרים, עם זאת בתורה מופיע חיוב לזכור את יציאת מצרים: ”וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה' אֱלֹקֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ.... וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה".

מצוות שהם 'זכר ליציאת מצרים': בתורה יש כ-32 מצוות שהן זכר ליציאת מצרים או לאירועים שונים הכרוכים בה, ביניהן ניתן למנות את:

• פדיון בכור, לזכר מכת בכורות.
• התחשבות בעבד, תוך זכירת עבדות ישראל במצרים.
• הנחת תפילין על הזרוע, לזכר הזרוע הנטויה שהתגלתה במצרים.
• שבת: בנוסח ברכת הקידוש של ליל שבת מופיעה הנמקה לשבת כ'זיכרון למעשה בראשית', וכ'זכר ליציאת מצרים'.
  

בחלק מהמצוות אף ישנה אריכות בתורה, שכאשר ישאל הבן מדוע עושים זאת, יספרו לו את המסורת ההיסטורית של התורה, ועל הברית שה' כרת עם בני ישראל: "כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ויתן ה' אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלקינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה".

לדעת הב"ח, כאשר התורה כותבת במפורש שהמצווה היא על מנת לזכור את יציאת מצרים, יש חובה לכוון בעת קיום המצווה, מלבד הכוונה הרגילה מדין מצוות צריכות כוונה, גם על קיום מצווה של זכירת יציאת מצרים. דבריו הובאו להלכה במשנה ברורה.

הרב זמיר כהן - איך להמשיך את החיים כרגיל, ולקבל שכר עצום?