המכתב שלא יישלח לעולם

נכון, ילדות היינו, אך אני סוחבת עמי מטען כה כבד מילדותי הקשה אתכן. המכתב שלעולם לא יישלח

אבא, סליחה שכשכואב לי אני מיד נזכרת בך, מורחת על הכתב את הכאב שממלא אותי. כשטוב לי, לא תמיד אני רצה ישר אליך. המכתב שלעולם לא יישלח

עזבתי את הבית אשר בניתי גם אם לא הבנתי, כאבתי, אבל כיבדתי את אבא. המכתב שלעולם לא יישלח

רגע לפני שאנחנו נפרדות, רציתי להגיד לכן, ילדות שלי, שאנחנו לא נפרדות! אתן תמיד בתוך הלב שלי, כולכן ביחד וכל אחת לחוד. המכתב שלעולם לא יישלח

שאף פעם לא אפחד מהעתיד שלי. שיהיה לי ברור שהעתיד שלי הוא רק בידיים שלך, אז ממילא הוא כל כולו טוב. המכתב שלעולם לא יישלח

איך אפשר ברגע אחד לתמצת 3 שנים, מאות לילות, אלפי שניות? איך אוכל לשבת מולך ולהסביר לך? המכתב שלעולם לא יישלח

אמנם אני עובדת, וב"ה מצליחה, אבל יש בתוכי מקום שתמיד מחזיר אותי אחורה, מקשה עלי להתקדם, מוציא ממני את האמון בעצמי. המכתב שלעולם לא יישלח

מי בקש להתווכח על כל הנהגה או מצווה? מי חלם שאצטרך לחשוב פעמיים אם לרשום את הילדים לחינוך חרדי? המכתב שלעולם לא יישלח

גיסתי, הביני כי לעיתים כולם נגדך – כי הם הצודקים, ואת הטועה... המכתב שלעולם לא יישלח

תבטיח לי שתהיה לה ילדות אחרת משלי, שלא תצטרך לשמור בליבה סודות. המכתב שלעולם לא יישלח