אמא יקרה, יכול להיות שהיה לך קשה, אבל בליבי עדיין יש משקעים

אמי היקרה,

יש דברים שאני כל כך רוצה לאמר ולספר לך, לשאול וליישר הדורים. אך בגילך אני מפחדת, שלא תצטערי, כי כבר מאוחר לתקן.

אני שומרת בליבי את הדרך בה התייחסת אלי כילדה וכנערה. יכול להיות שהיה לך קשה, אבל בליבי עדיין יש משקעים. אמנם אני עובדת, וב"ה מצליחה, אבל יש בתוכי מקום שתמיד מחזיר אותי אחורה, מקשה עלי להתקדם, מוציא ממני את האמון בעצמי.

בפנים, עמוק, אני זוכרת מילים של אמא, שאמנם נאמרו מתוך כעס, בלי מחשבה, אך הותירו אותי ילדה רעה, מלוכלכת, נחשדת, לא אהובה.

גם כיום, כשאני אמא, וכבר גדולה ומבינה, לדעתי זה היה מוגזם. אנחנו היום מדברות, ואפילו נוצרות סודות, אבל העבר בתוכי שם לי מעצורים: את לא מסוגלת, לא מתאים לך, לא תצליחי ואת לא דוגמא. את אשמה, את מפריעה בחיינו.

היום אני מבינה וסולחת, מנסה לשכוח ומודה על כל הטוב שקיבלתי ממך. ותודה לה', כי זה הניסיון שלי, והוא טוב בשבילי.

תקוותי שהמכתב הזה יועיל לאמהות. חשבו היטב מה אתן משאירות...

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.