מטפלת יקרה, איך אוכל להסביר לך מה הלב שלי עבר כל התקופה הקשה הזאת?

זהו,

היום אני כבר יודעת.

למרות שרציתי לשכוח, ניסיתי להתעלם...

אני יודעת!

אני צריכה טיפול.

כן,

אף על פי שהכחשתי, והסברתי לעצמי שאני מטפלת בעצמי  הכי טוב, כן, טוב יותר מכל אלו שיקחו את סיפור החיים שלי ויעשו ממנו משכורת – היום אני יודעת, אחרי כמה  שנים​ של סבל, של דממה ששוכנת בלב, שלא גומרת להרעיש, להחריש אוזניים, דממה אילמת כזאת. אחרי לילות טרופים וליטרים של דמעות.

ופחד.

אין סוף פחד. שמביא סיוטים, ולא רק בלילה. כן, שלוש שנים כאלה.

עכשיו הגיע הזמן לטפל.

מטפלת יקרה! אני עוד לא מכירה אותך, אבל מסתבר שביום מן הימים אני אאלץ לשבת אצלך, לשאוב ממך כוחות, לנסות לשתף אותך בניסיון האדיר שעברתי.

אבל איך אפשר? איך אפשר ברגע אחד לתמצת 3 שנים, מאות לילות, אלפי שניות? איך אוכל לשבת מולך ולהסביר לך? לנסות לתאר לך מה הלב שלי עבר כל התקופה הקשה הזאת, לשתף אותך בתובנות, בחולשות? איך אוכל לשרטט לך את הפחד הזה, לטייל איתך בין שבילי נשמתי המיוסרת, לתת לך לטעום ממנהרת הכאב הזאת? איך תוכלי לדמיין כזה צער? איך אוכל לספר לך על מיליוני הדמעות? מי שלא היה שם לא יבין לעולם, לעולם!

תבטיחי לי שתביני... שאני לא אתחרט, אף לא לרגע. בבקשה! תבטיחי לי שתעזרי לי לשכוח...

לשכוח ובעיקר לסלוח!

טל.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.