אבא, תבטיח לי שהבת שלי לא תצטרך להסתיר את הדמעות

אבא,

זה לילה עכשיו, ואני כותבת לך כמו בכל לילה.

אבל הלילה יש לי בקשה!

תבטיח לי, אבא, תבטיח לי שיום יבוא וכשתהיה לי בת, היא לא תעבור את מה שאני עברתי. וכשהיא תגדל ותגיע לגיל נעורים, תבטיח לי שהיא לעולם לא תחווה את הכאב הזה.

תבטיח לי שהיא לא תצטרך לחוות לילות כאלה טירופים ​במחשבות על אין סוף כאב, שלא תצטרך לשמור בליבה סודות אפלים, שתוכל תמיד לבוא, לספר. תבטיח לי שאהיה לה משענת חזקה ותומכת, שלא תחווה לעולם מה זה לכאוב בלי אמא. מה זה שהלב שורף ואין לו מרפא, ואין מי שיבין, יקשיב, יתמוך. שהלב שלה לא יצטרך לשאת יותר מקשיים של בת נעורים, וגם אם יעברו עליה תקופות קשות – תבטיח לי שהיא תפנה אלי.

תבטיח לי שהוא תוכל לעשות זאת! כי גם אני כ"כ רציתי, אך לא יכלתי.

תבטיח לי שהיא לא תעבור שום טראומות, שהלב שלה לא ישבר לרסיסים. תבטיח לי שהיא תחווה ילדות אחרת משלי. תבטיח לי שלא אכעס עליה בזמן שהיא תהיה בלחץ נפשי, שאדע לדון אותה לכף זכות. שלא תצטרך להסתיר את הדמעות במיטה, בסידור. ואם כן, תבטיח לי שלא אאמין לכל חיוך שעל שפתיה ...שאדע לקרוא בין השורות. שאוכל להגיש לה יד מנחמת.

ותבטיח לי!

שהיא לא תצטרך לכתוב לך מכתב כזה, אבא!

אבא, אני כותבת עכשיו ובוכה... כי כ"כ הייתי רוצה לשתף, אך אני לא יכולה.

אוהבת אותך,

ביתך

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.