גיסתי, למה את מותחת ביקורת הורסת?

גיסתי המקסימה,

את כל כך צדיקה.

אבל – למה?!

מדוע את מתבוננת בכל מעשה בזכוכית מגדלת?

למה את כועסת ורוטנת?

מדוע ולמה את חושבת שאת ה-צודקת?

למה את מותחת ביקורת הורסת?

מדוע כך עלי את חושבת?

הוי, גיסתי הנחמדה, את כל כך תמימה.

העולם ממשיך – ואת עדיין אי שם, במעמקי הנשייה.

את נמצאת במקום ממנו קשה מאוד לצאת,

את באה מבית שמביתי הוא כל כך שונה.

תשתני, אני מתחננת.

ראי את מעשי הטובים במשקפת.

הביני כי לעיתים כולם נגדך כי הם הצודקים ואת הטועה.

הפנימי כי רק את פני השטח, לעיתים, את רואה.

עולמנו מורכב ממיליארדי בני אדם,

לא רק את לבדך בעולם!

קבלי את כולם, ובמיוחד אותי, בחיוך והבנה,

גם אם, לדעתך, אני ממך שונה.

אל נא תרמסי אחרים כדי להגביה עצמך,

השתמשי בתכונותייך החיוביות למנף אישיותך!

ובזאת תהיי גאה

כי מישהו יחיד אותך ברא

וזהו רצונו ממך, יקירה:

שתהיי אוהבת

מקבלת

מחייכת

- ולא רק רוטנת.

ואילו אני,

גיסתך מן העבר השני,

בינתיים משתדלת להבין,

לאחרים לא להאמין,

גם כשאודותיך מתלחשים

ובחזרה עליך מתרגזים.

השתני, כי לדור חדש נולדנו,

ובהסתכלותך תלויים ועומדים היחסים בינינו!

באהבת אמת,

גיסתך.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.