חסד

בכל פעם שמצאנו אותה. בין הסמטאות, במקומות אפלים, עם אנשים אפלים – היא בכתה. "תעזבי אותי כבר", היא התחננה, ונצמדה אלי עוד קצת

נוסע שהותיר אחריו תיק עם כ-100 אלף שקלים במזומן, קיבל אותו בחזרה בזכות תושייה של צוות רכבת ישראל בתחנת נתניה. הפקחים עלו לקרונות וביצעו סריקה מהירה, בזמן שמנהל המשמרת בתחנה הרגיע את הנוסע המבוהל. הסיפור הסתיים בחיוך - ובהמלצה של הרכבת לשמור היטב על חפצים אישיים

העבריין משוק התקווה שהחל להניח תפילין, נער רחוב שהפך לאברך, מאות משתתפים ב"שבתות חיזוק" ופעילות חסד סביב השעון. בנותיו של הרב אפרים חממי זצ"ל חושפות את סודו של אביהן שנפטר בחודש שעבר: "אבא ידע לגעת בנשמות ולשנות חיים"

לפעמים, אחרי כל הנתינה הזאת, אחרי כל מה שאני עושה בשקט, אני פוגשת מציאות שלא דמיינתי. והיא לא תמיד קלה. המרחק בין אכזבה לגאולה

אבי היה אדם פשוט, בעל עין טובה, מידות תרומיות, לב ענק של חסד. תרם בסתר, תמיד שמח כשחיוך ענק על פניו, תמיד שמח בחלקו. ואני לא מאמינה שאני כותבת היה – בעבר

אנא עשו חסד, וקראו פרקי תהילים לרפואתו השלמה של ארז יעקב בן ברכה, שמורדם ומונשם ומצבו קשה

משמים קיבלת כאן נורית אזהרה מהבהבת, שאתה כנראה מדי נוטה איתו לדין ולצמצום. בדור שבו הפיתויים כל כך זמינים, וקול המונה של רומי מנסר בעולם, צריך יותר חסד ויותר רחמים

כשהגיע לשם, ראה מחזה מפעים. בתוך האולם הצר והפשוט ישב הרב עצמו, עטור בזקן כסוף ופנים מאירות, מוקף עניים ונזקקים. לוחש מילה טובה לזקן כפוף, מניח יד על כתפו של יתום קטן, מספר מעשה חינוכי ומחיה את נפש השומעים. כולו אהבה, כולו חסד. לא ניכר עליו שהוא מגדולי הדור – אלא כאחד מהיושבים

אנא עשו חסד וקראו פרקי תהילים לרפואת איש החסד אוהב ישראל ששון בן אליס הי"ו

יעקב אסטיוקר, אביו של החייל אליאב אסטיוקר שנהרג בעזה, מספר על דמותו של בנו, ועל הסיפורים שנחשפו רק אחרי מותו. "זה לא סתם שהקמנו לזכרו בית מיוחד לנערים, זו פשוט הייתה המהות שלו"