שלום בית

החלטתם שהבית משתנה מהיום: יותר פרגון, פחות ביקורת וזמן זוגי קבוע. אבל המציאות החזירה אתכם מהר להרגלים הישנים. פרשת משפטים מלמדת איך מתרגמים אידיאל גבוה למציאות מורכבת באמת

"אני לא מתכוונת לתודה מזויפת או התעלמות ממה שחסר, אלא להודיה על מה שאת יודעת שקיים בו, גם אם הוא לא מצליח להביא את זה עכשיו"

ריבים בין ההורים משדרים ש"הבית אינו יציב". זה יכול לעורר חרדה, כעס וכו'. מי שנמצא בסביבה טעונה יכול ללמוד להבחין בין מה שנמצא בשליטתו לבין מה שלא

"אי אפשר למלא כוס מלאה. רק כשאת מאפשרת לעצמך להיות חסרה, פגיעה ונזקקת, את יוצרת חיבור פנימי"

לא תמיד סיבות אמיתיות מניעות את האדם לדחות את דברי חברו החולק עליו, אלא סיבותיו האישיות

איך פגיעות שלא נאמרת מתחפשת לביקורת – ומה קורה לזוגיות כשהאומץ להיחשף סוף־סוף נכנס לחדר?

לפני שמסתכלים במפריד בין האש והמים, עלינו להתבונן במאחד. הם שניהם שליחים של בורא העולם

"הוא ישמע את המסר, אבל זה לא באמת יגייס אותו לתת. לא כי הוא לא רוצה ולא כי הוא לא יכול, אלא כי אין לו לאן לתת. כי הכלי שלך, הרצון שלך, לא באמת פתוח"