בין אדם לחברו

אם ובנה מתאמצים מאוד להגיע לרופא מקצועי, אך הוא מסרב לקבל אותם למרות איחור מינימלי בלבד. זמן קצר לאחר מכן, הם פוגשים אותו בנסיבות אחרות, ולומדים משהו על שיפוטיות, וגם על איחורים

מחנכים, תכף מתחיל החופש הגדול. אין כבר ספרים, והמבחנים מאחורינו. זה הזמן לדבר לחזור למטרה הראשונה שלשמה נתכנסנו כאן: לגדל בני אדם. נקודה

בעניינים רבים שבין אדם לחברו אשר רש"י מכנה "מסורים ללב", כלומר אינם גלויים לעין הזולת, לעיתים קל יותר להיכשל. לפעמים מתוך מצוקה, הרגל וסיבות נוספות, אנחנו עלולים להתיר לעצמנו לא להיות ישרים באופן מלא

רגע לפני שאנחנו מנסים להטיף לילדים שלנו על כבוד הזולת, כדאי רגע לעצור ולבדוק ברצינות: ומה איתנו?

אורחות צדיקים מדריך אותנו כיצד לבחור חבר אמת: "המוכיח אותך בעשותך שלא כהוגן, והמלמדך לעשות הטוב... והעוזר אותך בנפשו ובממונו, והעוזר קנה ולא תמכור, וזהו חברך הנאמן"

מצוות שבין אדם לחברו נוגעות גם לזולת, אך שכרן תלוי בכוונה. הכרה, ענווה וסודיות: בעל "חובות הלבבות" מסביר את העומק במצוות שבין אדם לחברו

מקבץ סיפורי הוד על הרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל, שהיה בעל הבנה מיוחדת לרגשות הזולת

עבורי זו היתה מהפכה. אני לא חשבתי על זה ככה. לא הבנתי מספיק כמה המצווה העצומה הזאת זמינה בכל רגע. אנחנו מוקפים בהזדמנויות לחסד