דרך השם

בעבודת השם אין קיצורי דרך. אדם צריך להבין שרק מתוך עבודת המידות ושיפור המעשים באופן עקבי הוא יגיע לתוצאות הנכונות

אם יהודי בעת צרה ואינו נענה בתפילתו יש עצה עבורו - שיבקש רק עבור השם יתברך, שבכל צרתם לו צר "ואני תפילתי לך השם" - כשהתפילה שלי היא רק לך השם - על החלק של השם שנמצא עימו בצרתו - אז הוא ממתיק את כל הדינים

כשיוסף הצדיק שהה במצרים ואמר על כל פעולה ופעולה שהיא נעשית בעזרת או ברצון האלוקים, הוא הרגיש את אמירתו בכל ישותו. בשונה מחלקנו, הוא חי את זה. מכאן נבעה ההנהגה הניסית שבה הונהג יוסף במצרים

בזמן הריקודים לצלילי שיר ברסלב שמח במיוחד אמרה לי אחת החניכות באוזן: "תמיד להיות בשמחה! הכל לטובה! גם כשיש דברים רעים הם לא באמת רעים. הרי הם מהשם והוא לא עושה רע אף פעם! צריך לשמוח - השם לא אוהב כפיות טובה!"

העם כולו עמד סביב הר סיני וסביב משכן השם, אבל לכל אחד היה מקום משלו. ללמדנו, שלכולנו יש זכות, אולם מצד שני על כל אחד להכיר את מקומו, ועל כל אחד להכיר את כוחותיו. תובנות מפרשת במדבר

ויטמינים, פרחי באך, התעמלות, טיפול פסיכולוגי, קאוצ´ינג, רפלקסולוגיה – אלו רק חלק מהאמצעים העומדים לרשותנו היום, בעידן המודרני, לסייע בידנו לשפר את מצבנו הרגשי. באיזו דרך נבחר? מהי השיטה הטובה ביותר?

בתלמוד מבואר כי בחינוך ילדים "תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, להשגת תוצאה חינוכית ניאותה, יש להשתמש גם בקירוב וגם במה שאצל הילד מתפרש כדחייה. אך על הדחייה להיות בחולשה (שמאל דוחה), ועל הקירוב בעוצמה (ימין מקרבת)

בפרקים שלפנינו מוגשים להורה ולמורה יסודות דרך החינוך התורני, כאשר פרק מיוחד מוקדש לכללי היסוד ההכרחיים בבחירת וקביעת בית הספר או הגן בו ילמדו ילדינו

אחד התחומים ביהדות המעוררים עניין רב בקרב אומות העולם, הוא מערך פריטי הלבוש המיוחדים, הייחודיים לעם ישראל. החל מגלימת הפאר הלבנה, המעוטרת לעיתים בקווים שחורים, אותה עוטה היהודי בכל בקר ומכל אחת מארבע פינותיה משתלשלים שמונה חוטים (מלבד הטלית הקטנה הדומה לה שמתחת בגדיו), דרך כיסוי הראש לגבר ולכל אשה נשואה, ועד הנחת קוביות שחורות שבתוכן פרשיות מהתורה, על הראש ועל היד, תוך כדי כריכת הרצועות היוצאות מהן סביב ראשו וסביב ידו של היהודי מידי יום. החל מיום הגיעו לבגרות ועד יום מותו

החזרה בתשובה של אריאל זילבר הרימה לא מעט גבות, אבל מסתבר שההתקרבות ליהדות החלה הרבה לפני. בראיון אישי הוא מספר על הדרך לשם: מילדותו בקיבוץ, דרך ההצלחה בלהקת תמוז וכזמר עצמאי, ועד תכנית ההתנתקות