פרשת ראה

צריך לראות כדי להבין!

בעבודת השם אין קיצורי דרך. אדם צריך להבין שרק מתוך עבודת המידות ושיפור המעשים באופן עקבי הוא יגיע לתוצאות הנכונות

| ב' כסלו התשע"ד |
אא

פרשתנו פותחת במילים: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה´ אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ..."

למקרא פסוקים אלו מתעוררות כמה קושיות בנוסח הדברים: מדוע פותח הכתוב בלשון יחיד – "ראה", ומסיים בלשון רבים – "לפניכם"? ועוד יש לשאול, מדוע נעשה שימוש בלשון "אשר תשמעו" ולא כפי שהיה לכאורה נכון לומר "אם תשמעו", וכמו שמופיע בהמשך הפסוקים - ´אם לא תשמעו´? ועוד צריך להבין, מדוע השתמש הכתוב בלשון ראייה – "ראה", ולא בלשון שמיעה שאולי הייתה מתאימה כאן יותר, כמו במקומות אחרים, כגון "שמע ישראל"?

אולם נשמת האדם טהורה וישרה מיסודה. ולכן רצונו הפנימי של כל אדם - אילולי היצר הרע המסית, הוא לעבוד את ה´ באמת. ובפרט שהחי על פי הוראות ה"יצרן" בתורתו, חי חיים טובים, מאוזנים ומאושרים. ולכן כתוב "אשר תשמעו" - בלשון מצב נתון ולא בלשון תנאי, שכן זו הדרך ההגיונית והמקובלת, לשמוע אל קול ה´. אבל אי הציות לקב"ה ולמצוותיו הוא רק בגדר אפשרות היוצאת מהגדר ההגיוני, ולכן אפשרות זו מופיעה בלשון תנאי: "אם לא תשמעו".

וכיצד יגבר האדם על יצרו הרע וישוב לטבעו האמיתי? על כך התשובה היא: עמל פרטי של כל אחד ואחד באופן אישי! השקעה ועבודה הן המפתח להצלחה ולסייעתא דשמיא. אמנם האמצעים והידע נתונים לפני כולם - "נותן לפניכם", בלשון רבים, אבל העבודה מוטלת על כל אחד ואחד בפני עצמו, וכל אדם ירוויח כפי עמלו. ולכן הפנייה היא בלשון יחיד - "ראה".

ידוע משלו של המגיד מדובנא, אודות מלך שרצה לקשט ולפאר את ארבע קירות האולם הגדול שבארמונו. מה עשה? קרא לארבעה אומנים והפקיד כל אחד מהם על קיר, אותו היה צריך לצייר בזמן קצוב. שלושה מן האומנים החלו מיד במרץ במלאכה, ואכן השיגו תוצאות מרשימות ביותר - קירות לתפארת ממש. אך רוח אחרת הייתה עם האומן הרביעי. הוא נטל את כל הכסף שהקציב לו המלך עבור חומרי העבודה, וכילה אותו בטיולים, במאכל ובמשתה. והנה בהגיע היום המיועד, נטל האומן מראה גדולה והציבה לאורך הקיר עליו היה מופקד. כאשר הגיע המלך ובזה אחר זה הוסטו הווילונות מעל הקירות, נחשפו היצירות הנהדרות שעל כל אחד מהקירות. והמלך, כפי שהבטיח, הניח ליד כל קיר שק מלא זהובים, כשכר לאומן שקישטו. כשהגיע המלך לקיר הרביעי והסיט את הווילון מעליו, התגלו בו כל נפלאות שלשת הקירות האחרים, בצורה מרהיבה ממש. המראה היה מרשים הרבה יותר מכל שאר היצירות והכל היו בטוחים כי אומן דגול זה יקבל שכר יותר מכולם. אך המלך החכם הצביע על שלשת שקי הזהב שהשתקפו גם הם במראה ואמר לאומן: "רואה אתה שלושה שקים? הנה שכרך!", ופני האומן חפו.

והנמשל ברור: העבודה ניתנת מלכתחילה לכולם, אבל רק מי שטורח בה באמת מגיע לתוצאות ולשכר. כדי להגיע לתובנה זו, לא די לאדם בשמיעה פשוטה ושטחית, אלא ראוי לו להתבונן לעומקם של דברים. לכן נפתחת הפרשה בלשון ´ראה´ – התבונן, למד והפנם שיש צורך בעבודה הרוחנית, ואל תסתפק בשמיעה בלבד. ויהי רצון שנזכה בע"ה להיות מהרואים נכונה ועושים רצונו של הקב"ה באמת. שבת שלום!

הנקראים ביותר
הידברות שופס

שנה וברכותיה - היומן השנתי של הרבנית ימימה מזרחי תשע"ח

59לרכישה

מוצרים נוספים

הרב זמיר כהן - המדריך המלא לנישואין מאושרים

סט מחזורים כוונת הלב לנשים

אנשים מספרים על עצמם 8 - חיים ולדר

ילדים מספרים על עצמם 9 - חיים ולדר

כיסוי לבקבוק יין

קופת צדקה מהודרת

לכל המוצרים