משה גפני

משה גיאת, מי שהיה מלך הקסטות של שנות ה-80 ולהיטיו נכנסו לפס הקול של המוזיקה הים תיכונית, חזר בתשובה ועבר להתגורר מול חומות ירושלים העתיקה. "כמעט נפלתי לתוך התהום", הוא חושף את התהליך שעבר

במחשבה ראשונית ושטחית, זה נראה משהו מיותר, או אולי משונה. הרי הקב"ה יודע כל מה שעובר עלי, וגם אני יודע. אז למי מועילים הדיבורים? ואז אתה מגלה את כוחו של הדיבור. סיפורו של משה זיאת, פרק ששה עשר: תדבר איתו

איך יתכן שיבוא "גורם זר" בדמות מחלה כרונית, וינהל לי את החיים, יקבע את לוח הזמנים שלי, יבנה את סדר היום שלי, ישחק בתוכניות ובמשימות שתכננתי כבשלו? סיפורו של משה זיאת, פרק 15: ועל מנוחתם יקדישו את שמך

למרות גילו הצעיר, תלמידי חכמים זקנים ממנו בעשרות שנים נהגו בו כבוד רב. קרובו, המהרש"ל, כתב עליו דברים מרשימים: "מי לנו גדול ממר שהלכה למשה מסיני, ועתה ראוי לומר עליך: ממשה עד משה לא קם כמשה, ואף לך הממלכה מעטרת מלכם"

הוא גדל בבית המדרש "עץ חיים", שייסד רבי מנשה בן ישראל, ולמד אצל ראש הישיבה – הגאון רבי שאול מורטירה. אך לא הסתפק משה בתורת הנגלה בלבד, וביקש לטעום את טעמי הסוד

וכך במהלך השנה הסיפור חזר על עצמו כמה וכמה פעמים, בכל פעם מסיבה אחרת. בינתיים, מי שיצא נשכר מכל ההרפתקה הזו הייתי אני. "נפשי הייתה לי לשלל". סיפורו של משה זיאת, פרק 14 – שלום כיתה ב'

חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, כבר בפתח, ואין מתאים מלהתכונן אליו מאשר עם הפיוט "אדון הסליחות" בביצועו של החזן והפייטן משה חבושה. צפו