עולות שאלות לגבי שמירת שבת

שלום וברכה,

ראשית כל, כל הכבוד על כך שקיבלתם על עצמכם לשמור שבת קודש. היא מקור הברכה, וברית עולם של העם היהודי מזה 3300 שנה. קדושתה כל כך גדולה, שאם עם ישראל ישמור רק שתי שבתות, תגיע גאולה לעולם תכף ומיד.

  בשמירת השבת - את ללא ספק משפיעה שפע רוחני עליך ועל בני משפחתך, וזכויותיך רבות. גם קשייך האישיים לא הולכים ריקם, אלא מוסיפים לך זכויות בשמים. אמרו חז"ל שכגודל הצער כך גודל השכר, ושגדולה מצווה אחת בצער יותר ממאה מצוות שלא בצער (אבות דרבי נתן פרק ג, מ"ו). כך שאין לי ספק בכך שהקב"ה אוהב אותך וגאה בך מאוד.

 מומלץ מאוד שתצפו בהרצאתו של הרב זמיר כהן על השבת:

https://www.hidabroot.org/video/61051 

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה. התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה. חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה מדעתם, אלא מוסרים את התורה מרבותיהם לפי הדרכתה - דור מפי דור - עד הר-סיני.

לגבי אותם אנשים עם "חיים מדהימים", מציע לך לקרוא שתי תשובות:

https://www.hidabroot.org/article/119366

https://www.hidabroot.org/article/130581

יש אנשים שמעבירים את חייהם לריק, ללא תכלית, ללא מעשה אחד עבור ריבונו של עולם. חיינו חולפים, ומה אנו לוקחים איתנו לעולם הבא, אם לא מצוות ומעשים טובים?

עובדה שבעולם הזה אנו מזדקנים וחולים ומתים, וחיינו מלאים בקשיים ותהפוכות - גם מי שזוכים לילדים ולעושר. זו עובדה שלא נועדנו להיות כאן מאושרים לנצח, וכל שמחותינו הן זמניות ותלויות בנסיבות המתחלפות. אמרו חז"ל שהעולם הזה הוא כמסדרון שמוביל לאולם הגדול שהוא עולם הבא. המטרה האמיתית שלנו פה היא לקיים כמה שיותר מצוות, ולאסוף יהלומים לעולם הבא.

לאחר שכולנו מזקנים ונפטרים מן העולם, איננו לוקחים איתנו דבר מלבד מצוות: "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו, ט). 

השבת היא כידוע הדברה הרביעית בעשרת הדברות. בתורה נאמר "זכור את יום השבת לקודשו" (שמות כ, ז).

המטרה של השבת היא לעשותו יום קודש של לימוד וקירבה לקב"ה. כך שמי שצופה בבידור ונוסע ודאי אינו "מקדש" את יום השבת, ומפספס את תכליתו.

הלבוש של שבת והדיבור של שבת אינם הלבוש והדיבור של ימות החול, כפי שאומר הנביא: "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר" (ישעיהו נח, יג).

  התורה אומרת על יום השבת: "ביני ובין בני ישראל - אות היא לעולם" (שמות לא, יז). קשה מאוד להעלות על הדעת שפסוקים כמו "יום השבת לקודשו", ו"אות היא לעולם" פירושם שבני ישראל ייצאו לטייל יום אחד בשבוע בחוף הים וייעשו מנגל...

התורה אוסרת כל סוג של שימוש באש בשבת, לא רק יצירת אש חדשה, אלא גם שימוש באש שדלקה עוד לפני השבת: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" (שמות לה, ג), "שבת קדוש לה' מחר, את אשר תואפו אפו, ואת אשר תבשלו בשלו, ואת כל העודף הניחו לכם למשמרת עד הבוקר" (שמות טז, כג).

בנוסף, התורה קובעת איסורי תחומים בשבת: "אל ייצא איש ממקומו ביום השביעי" (שמות טז, כט). עניינים אלה כמובן אינם נוגעים למלאכה, אלא לאופן שמירת יום השבת בקדושה ומתוך שביתה.

התורה כידוע לא אסרה רק מלאכות "קשות". עובדה שהיא אסרה אפילו לאסוף עצים בשבת (במדבר טו, לב): "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת".

אלוקים לא אסר רק "מלאכות קשות" בשבת, אלא אסר כל "מלאכת יצירה". "מלאכה" בלשון התורה פירושה יצירה של דבר חדש. אבות המלאכות הן למעשה המלאכות אותן קיימו במהלך השבוע בבית המקדש. מלאכה היא לא בהכרח דבר שיש בו מאמץ. מלאכה פירושה יצירה חדשה. אלוקים שבת ביום השביעי מכל מלאכה ויצירת דבר חדש.

אלוקים אסר יצירה של דברים חדשים בשבת, וכל דבר שהאדם משנה - נחשב ליצירה, אפילו כיתוב על נייר או קריעה - כל אלו משנים את הדבר ומחדשים אותו, ולכן הם נחשבים למלאכה האסורה בשבת.

  לכן לקיחת אש שאין בה מאמץ כלל נחשבת למלאכה האסורה בשבת. חשמל היא תולדה של אש (-היא שורפת, ויכולה לייצר אש), בנוסף יש בה בעיה של בניית מעגל חשמלי, וזאת מלבד כל הנושא של מראית-עין הפיכת יום השבת לחול. 

על ידי שמירת השבת אנו מגלים את אמונתנו היסודית ביצירת העולם בידי הבורא, אנו שובתים לזכר השביתה שהאלוקים שבת, ובכך מגלים את אמונתנו היהודית בבורא בצורה המעשית ביותר שיש. לכן מצוות השבת היא כה חשובה ביהדות, כי היא יסוד לכל תורתנו וכל אמונתנו בבורא ויציאת מצרים.

אך מלבד מצוות האמונה המתבטאת באמצעות יום השבת, יש ליום זה תכלית גדולה, של יציאה מן ההרגל, של קדושה וטהרה מחודשת בכל שבוע בבחינת "נשמה יתירה". הם המאפשרים ליהודי לעלות ולהתעלות מעל החיים הסואנים וזרם החיים השוטף. הם נקודת המחשבה שבחיים, פסק הזמן שאנו לוקחים בכל שבעה ימים, וביכולתם לרומם את היהודי מדרגתו.

רק כך ניתן להגיע לשלווה והקדושה היהודית בה אנו מתעלים מעל החומריות של הגוף. דווקא מתוך האיסורים הרבים של החומריות (איסור הבישול, הנסיעה וכו´), בעוד חומריות אחרת מומלצת ואף בגדר חובה (שלוש סעודות, קידוש ועוד), יוצרת מצב של בקרה עצמית, ובכך חיבור לבורא עולם, שלווה אמיתית, והאושר הנכסף המעלה אותנו בכל שבוע מחדש...

יש אנשים שמוכנים לנסוע עד להודו ולעשות מדיטציות של שעות כדי לנסות להרגיש קצת רוחניות... האם הם ניסו את המדיטציה היהודית העתיקה הנקראת "שבת קודש"? הנוצרים קנאו בנו ועשו להם שבת ביום ראשון, מוסלמים קנאו בנו ועשו להם שבת ביום שישי - אבל רק העם היהודי שומר את השבת האמיתית לדורותיו.

מכיון שהקב"ה ברא את האדם, הוא גם מי שיודע מהו הטוב ביותר עבור האדם. כאשר קבע הקב"ה את יום השבת ליהודי, משמע שזו הדרך הטובה ביותר להתעלות רוחנית ולעובדו באמת.

בעזרת השם תזכו לכוחות נפש להמשיך לשמור שבת בקדושתה, תהיו מאושרים בשמירתה, ותזכו לכל הברכות האמורות בתורה.

בברכה,

דניאל בלס.