שידוכים וחיפוש זוגיות
מחפשים שידוכים? הגעתם למקום הנכון. מדור מיוחד עם שלל עצות, טורים וטיפים
מדור שידוכים וחיפוש זוגיות באתר הידברות מכיל מגוון עצות, טורים וטיפים בתחום השידוכים. במדור תמצאו טורים אישיים של רווקות, המחכימות את כולנו במסע השידוכים המאתגר כל כך
"ואם לא - מתה אנוכי": אין לך בנים? תחפשי את האנוכיות שבך, ותמיתי אותה
שנים שמעתי את המילה הזו, ושנים לא הבנתי אותה, ואפילו התנגדתי לה - עד ליום חמישי האחרון: ה-כ-נ-ע-ה! איך שיחה תמימה עם קוראת מקסימה שלי שינתה לי את כל התמונה, והפכה אותי מאדם עקשן לאדם שמכניע את רצונו מפני רצון הקב"ה?
"לבת שלך היית מעזה לשדך מישהו עם הפרש גילאים כזה?" מכתב סיכום שנה לשדכניות
התובנות האלו התבשלו בי על אש נמוכה במשך שנים, ועכשיו הגיע זמנן לראות אור - תרתי משמע: מכתב סיכום שנה לשדכניות באשר הן, מפרספקטיבה של רווקה מבוגרת (ולא פחות מכך מבורגת - בורג שיודע היטב את המקום שלו, ושמח בו)
למה שלא תמשכי את החג שבך קצת יותר, אולי אפילו עד לראש הש(ו)נה הבא?
הקב"ה לא רוצה שנתרגל למתנות חינם, אבל לא זו הסיבה האמיתית שבגינה הוא לא נותן לך מיד. הסיבה האמיתית היא שכדי למצוא את המתנה הייחודית השמורה לך - את צריכה לא רק להמתין אלא גם להטמין. תתכנסי רגע פנימה, אל תוכך. תטמיני זרעים של מילים באדמה הטחובה, זו שאת לא מצליחה כרגע לגדל עליה דבר, ותחכי
שירה כהן בטור מסכם שנה לרווקות: העיקר לדעת ליהנות מ'החמוצים' שבצנצנת שלנו
אלול ממשיך. החיפוש עוד לא נגמר במציאה, אבל באלול הזה אני כבר מרגישה אחרת, ויודעת ש'עליתי על הגל הנכון'. מה הוביל לזה, ולמה אסור לנו להמשיך ולהתבוסס בחיפוש?
הסוד של אבא ואמא, ולמה זה קשור לשידוך שלי?
שמתם לב איך סוד אחד, אמיתי או דמיוני, הורס לבן אדם כל כך הרבה? ומה עם השורה התחתונה של מה שקורה אתי?
הצעד התשיעי בדרך לישועה שלי: "די עם אלולים וחיפושים. אני את שלי - מצאתי"
סבא שלי עליו השלום, עזר בן חנה ז"ל, לימד אותי את אמנות הקרקור בפעם הראשונה. מה הקשר בין אלול לתרנגולות מקרקרות בלול, ומה באמת אני לוקחת עמי כצידה לדרך מהאלול (חיפוש) הזה?
מי כאן משתדכת, האמא או הבת?
ככה, לשבת בחיבוק ידיים כשהבת שלי ברכבת הרים, אובדת עצות ובוכה בתסכול? אני יכולה לעזור לה, בדיוק כמו שקמתי אליה בלילות כשבכתה
הצעד השמיני בדרך לישועה שלי: פגישה עם הפחד שאוהב עוגות שוקולד של ילדות קטנות
אילו הייתי ילדה, הדמעות היו זולגות להן עכשיו בלי הכרה. אבל אני כבר לא ילדה. כבר אסור לבכות על עוגת שוקולד שלא הצליחה - לא משנה כמה פעמים כבר ניסית לאפות אותה. לאן הלכו כל הדמעות על כל מה שלא צלח בחיי (מאז שהייתי ילדה עם צמות)? פגישה נדירה עם הפחד שאוהב עוגות שוקולד של ילדות קטנות
"לא התפללתי שנים על זיווג - כדי שמישהו יבחר בי כברירת מחדל"
זה מפחיד להישאר לבד, אבל זה עוד יותר מפחיד להיות בזוגיות שלא עושה לך מקום כי את לא למדת לעשות אותו לעצמך. אז איך לא לאבד את המבט הרושף בעיניים, זה שמסמן לי את הדרך אליי?
"שום דבר לא הכין אותי לרגע שבו אאבד אותך לנצח, חיה’לה שלי"
"לחשוב שאת הטור הזה התחלתי בכלל במחשבה שאני הולכת לכתוב על שידוכים, רק נוסך בי את התחושה שיש דברים הרבה יותר חשובים מאשר להתלונן על מר מצבי או על יתמות קיומי הצנטריפוגלי - שלראשונה 'בחייו' מרגיש צורך לברוח מהמרכז": טור מזווית קצת אחרת, לעילוי נשמת חברתי היקרה
איך קשור עיכוב בזיווג לכיבוד הורים? הספר ששינה לי את ההסתכלות על השידוכים
כל הרווקות מכירות את תחושת חוסר האונים הזו שעוטפת אותך עם מיליון ואחת שאלות - שאין לך את מי לשאול. איך ספרה של הרבנית אסתר טולידנו 'שבילי השידוך לכלה' הצליח לשנות לי את הפרספקטיבה?
הצעד השביעי בדרך לישועה שלי: הרגע שבו הפכתי לשירה גאולה (ותודה לנועה ירון - דיין)
יש גאולה, והיא נמצאת ב'נועה - ירון - דיין'. היא נמצאת במצבים של התנועות שאין לנו מושג איך להסביר למה לוקחים אותנו ממצב איקס, למצב WHY. היא נמצאת במצבים של הירון-דיין, שבהם את יודעת שאת הכי צריכה לשמוח, אבל זה הכי קשה לך - כי דווקא שם את מרגישה את הדינים הכי גדולים שבנפש. טור קצת אחר, לרפואת חברתי היקרה אפרת חיה בת טובה
"אל תסתכלי אחורה, ואל תהפכי לנציב מלח. האהבה ואת - תהיו בסדר"
הטורים הכי טובים שלי נכתבו בדמעות, וזה אחד מהם. אבל שלא תטעו - הדמעות האלה הן דמעות ישועה מתוקה, הן דמעות של התרגשות ברגע הכי קרוב שלי ושל הקב"ה. רגע ששום דבר לא יכול לפגוע בקדושה ובאמת שלו
הישועה כבר כאן: היום נתתי את הצרחה של החיים, בזכות קוראת שבישרה על אירוסיה
טור זה נכתב בחיוך ענקי, אחרי שנתתי את הצעקה של החיים 'תודה, בורא עולם' - כשקוראת שלי הודיעה לי שבחסדי ה' יתברך היא התארסה. אם אתם רווקים, אני לא ממליצה לכם לפספס את התובנות שקיבלתי היום
"אז אין לי חתן, אז מה? תודה על כל מה שאין לי - כי בצד הזה נכללות גם מחלות, למשל"
לאחרונה התבשרתי לצערי על חברה טובה ואהובה שאובחנה עם המחלה הנוראית, ואז זה היכה בי: הרהורים קצת אחרים על מה שקורה לי ובי במסע העלום אל מי שאני, ואל מי שאני לא
בקרוב אצלך. בקרוב אצלך. בקרוב אצלך. נו, מה חדש?
"תקשיבי, אולי תבואי איתי לקנות מטפחות ותקני מטפחת לעצמך ותשימי מתחת לכרית? זה ממש סגולה! ותגידי 40 יום את כל ספר תהילים, ואת שיר השירים ונשמת כל חי"
הצעד השישי בדרך לישועה שלי: פתאום הבנתי שאני חייבת להרפות את השריר
איך בכלל נוצר שריר תפוס, במה הוא תפוס וכיצד ניתן לשחרר אותו מבלי לתפוס שריר אחר? זה מה שגיליתי על התהליך המקביל בתוך נפשי פנימה
"פתאום גיליתי שאני מפחדת להתחתן, ואולי מעכבת אותי. מה עושים?"
איך מתמודדים עם הפחד הגדול להתחתן, ומה כדאי לומר לעצמנו כשהוא מתקיף אותנו? טור תגובה לקוראת נוספת ששלחה אליי את מכתבה
שלא יעבדו עליך: הטריקים והשקרים של אתרי ההיכרויות - נחשפים
פרופילים מזויפים, הודעות שנכתבות על ידי רובוטים אוטומטיים וטריקים שנועדו לגרום למשתמשים לשלם כסף. הרבה כסף. האמת המכוערת מאחורי חלק ניכר מאתרי ההיכרויות בארץ ובעולם
הצעד החמישי בדרך לישועה שלי: האם אני באמת בנויה לצאת מאזור הנוחות שלי?
כמה קל זה לסיים שידוך שעוד לא התחיל, חשבתן על זה פעם? אז זהו, שמסתבר שגם כאן יש עוד מה ללמוד, ויפה שעה אחת קודם
האם לכל סוף יש סוף נוסף? והאם אני מקובעת מידי בחלומות שלי?
האם אנחנו כל כך המומים כשיש אובדן, עד שאנחנו מדמים שהדמות האבודה, אולי לא נעלמה סופית ונמצאת עדיין כאן אתנו?
הצעד הרביעי בדרך לישועה שלי: מה למדתי על תרסיס הנשמה שלי, מג’וק מת אחד?
שתיים בלילה והראש ריק, למרות הרצון לכתוב. אלא שאז קורה דבר מה שמוציא ממני מילים בזו אחר זו, ומי אם לא הקב"ה (ששלח את שליחו הנאמן הג'וק) אחראי לזה?
אולי היא מוזרה, ולכן מציעים לה הצעות כאלה?
איכשהו, כל הבחורים שהיא נפגשה איתם היו ממש מוזרים. טוב, אולי לא כולם, אבל היא בטוחה שהיא נפגשה עם יותר בנים מוזרים מחלקם היחסי באוכלוסייה
הצעד השלישי בדרך לישועה שלי: איך מייל תמים שכנע אותי שאיני חכמה אלא כחמה?
איך הערה קטנה ו'תמימה' שנשלחה במייל הצליחה להוציא אותי מכליי, לאן כיוונתי את זכוכית המגדלת ומה בחרתי לראות באותם רגעים, ומה הקשר להלכות נטילת ידיים?
הצעד השני בדרך לישועה שלי: לעשות כל מה שהוא אנטיתזה למה שהורגלתי
היום אני מרגישה סוג אחר של נביעה מתוכי, כזו שמביאה איתה לא רק כלים להכיל בתוכם את נוזל החיים, כי אם גם אוצרות טבע כמו נפט, שאלמלא הייתי חופרת כל כך עמוק בנשמה שלי - לעולם לא הייתי מגיעה אליהם
האם בתי נשלחה לי, כדי שאבין איך התנהגתי אני להורי?
כמה אתגרים מציבה לי הילדה הזו... כמה כעסים יש לה עלי, ומדוע? ובסופו של דבר – אלי היא בורחת, ממני היא מבקשת עזרה
מה, אני לא שווה מספיק בשביל שהוא ישקיע בי?
למה אני תמיד משקיעה בקשר, רוצה שיהיה לו טוב – והצד השני אף פעם לא משקיע בחזרה? האם זו באמת בעיה של הבחור?
מפסגת האוורסט שלי עוד הצלחתי לראות איך המיועד מנסה לעלות למעלה, להגיע אליי
הציעו לי אותו לפני חמש שנים, ומסיבות שאיני מצליחה לזכור - השידוך לא יצא לפועל, אך דבר אחד חשוב מאוד למדתי מזה שנים מאוחר יותר
השלב הראשון בדרך לישועה שלי: לא עוד טורים על רווקות
אז החלטתי לקבל את העצה שלכם קוראיי הנאמנים, וללכת בעקבות שובל הלב - אל הישועה שלי, שלנו. זה הצעד הראשון שאני עושה בדרך אליה, למרות שאם תשאלו אותי - אין לי מושג בכלל איך זה אמור להרגיש