סיפורים קצרים

אחר כל השיחה הוא לחץ את ידי, והכריז שהוא עומד לבצע מהפך בבית שלו, הן בהקפדה על נטילת ידיים והן בברכות ובאמירת אמן

נוכל פרץ לחשבונו של ה'בוס' ושלח הודעה לעובדת להעביר 70,000 דולר לחשבון בנק מסוים. בזכות מילה אחת בהודעה התעורר חשדה של העובדת

"איך היא הצליחה לחזור עוד פעם???", צרח האב מתוסכל, "תעשי לי טובה, תשלחי אותה אל היער - איבדתי את הדרך הביתה..."

"הרופאים אומרים שהכליות לא יעבדו", ציינתי, אחוז כולי ביראת אותו הרגע. רב-חיים התבונן בי במבטו הטהור ואמר "תלמד פרק אלו טריפות"

כמה קשה הדרך לאגם, וכמה קשה הדרך בחזרה? ומי מסוגל לטפס על עץ גבוה אחרי צעדה מתישה?

כל זה קרה ביום רביעי בבוקר. יום רביעי הוא היום שלו, היום אותו מסר לאמו, היום בו התמסר לכיבוד הורים

"מדי פעם הסתכלתי עליהן בחטף. הרגשתי שהן מתחננות אלי – 'תניח אותנו'. אך מעולם לא העזתי לפנות למישהו יהודי ולבקש את עזרתו"

"לא יכולתי לכעוס על המשגיח, ששכח דבר כה חשוב, כי הוא היה בעצמו נסער כל כך כשבא לספר לי על התקלה. ואני ניחמתי אותו שהכול משמים"

הסולטן לא קיבל את דברי הרופא. פניו האדימו מכעס, והוא קרא: "אתה משקר לי! כנראה שיש סוד לשמש שאתה לא רוצה לגלות לי בגלל שאני נכרי!"

"אז בשביל מה ביקשת את זה?", צרח טינג בתסכול, "כמעט מתתי בשביל השערות האלה, ועכשיו אתה אומר לי שאין לך מה לעשות איתן?!"

בתי הכלא הוצפו בפניות להיענות לאתגר של הודיני, אולם רובם ככולם סירבו. וכי מה? היהודון הזה יוריד להם את הרייטינג? בשום אופן לא! הם דחו את ההצעה בשתי ידיים

המקום הכי בטוח לאוניה זה לעגון בנמל - אך לא בשביל זה היא נוצרה! והוא הדין לגבינו: מי שלא יוצא לדרך, אמנם אף פעם לא יטעה בה - אך לעולם גם לא יתקדם לשום מקום

"מעניין, אם הבן שלך היה ממתין לניתוח, אם גם כן היית מאחר ככה?", קרא מייק בזעם ועיניו ירקו זיקים

הבחורים נפעמו ממידת הביטחון שהייתה לרבם, וכל אימת שהסתכלו בנר הביטחון, היה לבם בוער באש האמונה

רציתי לדבר אתך על מה שקרה אתמול, אמר הארנב מיד כשהם נפגשו. זה, זה מאד כאב לי, עד עכשיו זה כואב לי. הקיפוד הסתכל בארנב בעיניים מכווצות. אמרתי לך, יש לי קוצים

הרב חשב קמעה, ואז חייך ואמר: "יש לי עצה עבורכם. אני אתן לכם גמל אחד מגמלי, ובעזרת ה' תראו הצלחה בחלוקת ירושתכם"

התמודדות מעוררת השראה עם אבחנה רפואית כושלת – שגרמה לרב הבר זצ"ל להפוך לנכה

"היתה זו הרגשה כאילו לוקחים מלקחיים ומנסים לכווץ לי את הלב בכל הכוח... ירדתי לרכבי והחלתי בדהירה אל בית החולים 'איכילוב', כשאני לא עוצר ברמזור אדום, אלא נוסע במהירות אל בית החולים, כשהלחץ החזק בלב לא פוסק"

"רציתי לספר לרב", אמרה האישה, "שכבר שיווקתי את הסגולה הזאת בכל השכונה. אין חברה שלי שלא נתתי לה את המתכון הסודי של עוגת הקוקוס, וכולם מספרים על פלאים בחיי הנישואין..."

לבסוף הזדקף גונשאר ואמר בקול רם: "לא אעשה זאת! לא אשרוף את ספר התורה! את זה אהבתי. הנני יהודי! אתם יכולים להמית אותי, לא אכפת לי שום דבר"

"זהו חג של שמחה! אני לא אשבר! אני אשמח! לקנות בשר ודגים אנחנו יכולים, ירקות מלוא הטנא יש לי ברוך השם. אני אכין! אני אעמול! הילדים יבואו, יהיה שמח. הסוכה עליך". סיפור לסוכות

מזווית מיוחדת: סיפורו של יונה הנביא, מסופר מזווית הראייה של אחד מן המלחים בספינה שיצאה מנמל יפו

רבי חיים פרץ בבכי וקרא: "ריבונו של עולם, ומה בן ששנא את אביו ורדף אותו נפש, רחמי האב כל כך רבים עליו, על אחת כמה וכמה אתה, שוודאי שתרחם עלינו ותמחל לנו"

כשניסה בכל זאת להתקשר למזכיר בית המשפט, כדי אולי להתקבל לפגישה עם אותו שופט רחום, התפלא עד מאוד שענה לו השופט עצמו. תחילה התבלבל

השרים נכלמו ונחרדו שנחשף קלונם, אך הם מיהרו להתעודד מפתח התקווה שהניח להם המלך. הם מיהרו אל הנהר הסמוך והוריקו את תכולת כיסיהם אל תוכו. רק אז נחה רוחם קמעה

"ה' ישמח אותך, בן של מלך", השיב לו נתן בצהלה, "תמשיך לנסוע עוד שעה בערך, תראה בצד ימין שלך הר גדול. בפניה הראשונה תפנה שמאלה ואז תגיע לעליות של מרון"

"אלא שאז חשבתי לעצמי: הרי בראש השנה ויום כיפור אני ודאי אבוא לבית הכנסת, ואם כן, אלו פנים יהיו לי אז לעמוד מול הקב"ה כשלא ביקשתי סליחות? לפיכך החלטתי להתפייס עם הקב"ה"

בחודש אלול המלך בשדה, ממתין שנשוב בתשובה. מי שמפנה את ראשו ומחפשו, מעיד הוא כי נשמתו עודנה חיה בקרבו

השר ערך לרבו לשעבר סיור בבית המרווח, והתפאר בכבוד עושרו והדר טרקלינו. בתום הסיור הכניס השר את השל"ה לחדר אחד, ואז שלף את חרבו מתערה...

ככה עושים כסף קל עם מראה. ומה היצר הרע עושה כדי "להוכיח" לנו שהוא צודק? הקב"ה מאמין בנו שנעמוד בניסיון