הסיוט של עמיר בניון

יש חלום רע הפוקד אותי לאחרונה כמעט בכל פעם שאני מנסה לעצום את עיניי. החלטתי לשתף אתכם בסיוט הזה, כי נאמר לי על ידי בקי בתחום החלומות שכאשר אספר את החלום הרע הזה - הוא בעזרת השם יפסק. 
הסיוט הוא כזה: מסגדים נבנים בהמוניהם, אללה וכו' נשמע בקולי קולות כמעט בכל מקום. גם לא מעט כנסיות נוסדו, וקשה שלא לשמוע את פעמונו של השטן שמח לאיד.

הרחובות חשוכים, אין יהודים כמעט ברחובות מחמת הפחד שלהם להיפגע על ידי מוסלמים טרוריסטים המתהלכים חופשי. ההתבוללות קשה מאוד, תחבורה ציבורית מחרישת אוזניים בשבתות וימים טובים.
יהודים נרצחים מדי פעם כדבר שבשגרה, ואין יכולת לאכוף את החוק המתפורר.
מיליוני מוסלמים שבים לארץ כחלק מההסדר עם השטן, לפחות חצי ארץ ניתנה למוסלמים מהסוג הפלסטינאי. ישיבות נסגרות, בתי מדרש עולים באש, טילים מצפון ומדרום. אויבים קשים מבית, יהודים במחתרת, יראי השם מנסים למצוא עצה ותחבולה לשכך מעט את רוע הגזירה. חנויות של בשר לא כשר, פשע גואה, סלבריטאים עם שמות כמו "יוגב אבו עבאס" ו"פירוז ווינשטוק", מוטציות עם צלבי קרס וציציות האוחזות חרבות, רבנים הזויים שמחתנים בני אדם עם חיות ובהמות. קוראן וברית החדשה חובה בתכנית הלימודים. התנ"ך בחוץ. מליוני פליטים ברחובות. אותיות פורחות באוויר. חרב מתקרבת לצווארי.
ואז, ברוך השם, אני מתעורר, ומתחיל לתהות מה יקרה כאן בעוד פחות מעשר שנים, אם חס ושלום תקום ממשלת שמאל ,פתוחה ונאורה, האוהבת חופש דת (למעט הדת היהודית). ואז, כמובן, אותו סיוט חוזר.
אני יודע שלהרבה "יפי רפש" תהיה בעיה עם החלום הרע הזה שלי. אז לאותם אנשים יפים אני אומר, שאין לי שליטה על חלומותיי, בדיוק כמו שלכם אין ולא תהיה שליטה על מה שעלול לקרות כאן.