ברכת הגומל על הצלה מתאונה שאירעה בשבת

מעשה היה באדם שהגיע לכולל 'בית-דוד', צולע וחבול באברי גופו, וביקש לתרום 2000 שקלים לבית המדרש, ולברך 'הגומל' בפני התלמידי חכמים. "על מה ולמה אתה רוצה לברך הגומל?", שאלו מו"ר. השיב הלה, "עברתי תאונת דרכים קשה וניצלו חיי בנס". הרב המשיך לחקור: "מתי בדיוק אירעה התאונה?", תחילה ניסה האיש להתחמק, אך לבסוף הודה, "התאונה אירעה בשבת האחרונה"...

מו"ר השיב לאיש את הממון הרב שנתן, ואמר כי אינו מעוניין לשלם לתלמידי חכמים ממון של מחללי שבת, וגם את ברכת הגומל לא הרשה לו לברך. והסביר לו הרב, שהמברך הגומל על נס בנסיעה בשבת, הרי הוא דומה למברך 'בורא נפשות' אחרי אכילת נתח 'חזיר', שעליו נאמר: בוצע ברך נאץ ה' (כמבואר בשלחן ערוך או"ח סימן קצ"ו ס"א)! 

והוסיף הרב: הלא ברכת הגומל נתקנה במקום קרבן תודה (כמבואר ברא"ש בברכות פ"ט סי' ג', בחת"ס או"ח סי' נ"א, ובעוד פוסקים), ואם האדם אינו שומר שבת, אות היא שאינו מאמין בקב"ה, רח"ל, ואם אינו מאמין - למי הוא אומר תודה?! הרי על נתינת צדקה וברכת הגומל הללו נאמר "זבח רשעים תועבה"[1].

האיש לא הרפה והמשיך לנסות למסור את הצדקה, "הרי צדקה תציל ממוות", התחנן. השיב הרב: "אילו אקבל ממך את הכסף, אהיה דומה לרופא שמגיע אליו חולה מסוכן, ומסתפק הרופא רק בנתינת אספירין לחולה המסכן... לא הכסף יציל אותך כעת! תקנתך אפוא היא לחזור בתשובה שלימה, ולקבל על עצמך לשמור שבת. ותחשב לך התשובה כאשים וניחוחים. ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים עומדים".

עברו מספר חודשים מהמעשה, והנה לכולל 'בית-דוד' נכנס יהודי שומר תורה, הציג עצמו כאחד משכניו של אותו יהודי שעבר את התאונה בשבת, וסיפר למו"ר שליט"א: "דע לך כבוד הרב, מאז אותו המעשה, מידי שבת מגיע אלי שכני ושואל האם כבר הגיעה שעת 'צאת הכוכבים'... רק לאחר שאני מאשר לו כי השבת יצאה, מתניע האיש את רכבו"...

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.