השבת שלי

שאלון "השבת שלי": עמיר בניון

ביחד עם המגזין הדיגיטלי אנו חונכים פינה חדשה. והפעם - עמיר בניון מספר על השבת שלו: התיאבון שמתעורר פתאום, הלימוד המשותף עם האישה, הישיבה בפינת בית הכנסת והפרידה הקשה אחרי ההבדלה

| י"ז חשון התשע"ד |
אא

השבת מבחינתי היא... הכל. זה יום שיש בו את הניגודים הכי גדולים, ועם זה הוא שלם ואחד. זה יום שצריך לעשות בו תשובה, יום שבו אתה מבין כמה אלוקים גדול וכמה אתה קטן, זה יום שאתה אוכל ומתענג בו. הכל כלול ביום הזה. זה יום שאתה משתדל יותר לא לדבר דברי חול. הכל ממש מרוכז ביום אחד.

סדר היום שלי בשבת... מורכב. האמת היא שזה תלוי איפה אני נמצא. אם אני בבית שלי עם אשתי והבן שלנו ישראל, אני בא מבית הכנסת כמו כולם, שרים קצת 'שלום עליכם', מקדשים, אוכלים, מדברים. אחר כך אני מבלה עם מיטב הספרים, עד שהעיניים שלי יוצאות אחורה, ואז אני נרדם.

בית הכנסת שלי... האמת היא שאני לא יודע מה זה שלי, כי ממש לפני כמה שבועות עברתי דירה למודיעין. עד אז התפללתי בבית הכנסת 'חוני המעגל' בשכונת העמותות בבאר שבע. בית הכנסת היה כמעט צמוד לבית שלי. הרוח הכללית שם היא בנוסח מרוקאי, וברוך השם, לאחרונה יש שם ממש הכל - אתה רואה סבא עם הבנים והנכדים. זה כבר הפך לבית כנסת של שלושה דורות. האמת היא שאני לא שר שם. אני בפינה (צוחק). לא יודע, עוד לא פתחתי את המעצור הזה, ואני חושב שאני עוד לא שם. לפייט בשבת בבית כנסת זה מורכב אצלי. זו מחויבות שמצריכה עלייה מאוד גדולה ברוחניות ובמידות.

חומר הקריאה שלי... מגוון מאוד. יש קודם כל את הדברים הקבועים שאני צריך לקרוא. אני משתדל ללמוד את ה'יום-יום' של הרבי מליובאוויטש - אמרה מסוימת או סיפור. אחר כך את התניא של אותו יום, את התהילים של אותו יום, הלכות לשון הרע של החפץ חיים של אותו יום, ואיזה פירוש של אור החיים הקדוש. זו הצידה לדרך שלי מדי יום. ואם יש לי זמן בשבת - אני קורא עוד, וגם משתדל מאוד ללמוד עם אשתי ליקוטי שיחות של הרבי מליובאוויטש. אגב, אפילו לא שמתי לב איך אני לוקח על עצמי את כל הדברים האלה - כל החבילה על הבוקר יום יום, וכמובן בשבתות. רק שבשבת אני מרשה לעצמי להתחיל משישי בלילה, ככה בכיף.

אצל המשפחה המורחבת... זה משתנה כרגע. כשגרתי בבאר שבע הייתי הולך לארוחת ערב אצל ההורים, ובמהלך יום השבת עצמו נשאר בבית עם המשפחה שלי. אני לא יודע מה יהיה עכשיו כשעברתי דירה. נראה לי שנבקר אצל ההורים שלי אחת לשלושה שבועות. תלוי גם מי עושה איתם שבת. אם הם לבד - זה גם שיקול. השבת אצל ההורים שלי, אגב, היא משהו שעם הזמן הלך וקיבל צורה חדשה. יש להם שלושה נכדים, ובקרוב יהיו עוד, לכן זו משפחה שמתרחבת. שרים, משתדלים לעשות הכל כהלכתו. הדברים הולכים ומתגבשים עם הזמן.

בדרך כלל אני לא עושה את זה בימי חול, אבל בשבת... אני אוכל! (צוחק) זה נשמע ממש מצחיק, אבל ביומיום אני לא אוכל מסודר, ויכול לאכול רק פעם ביום כי צריך. אבל פתאום כשמתקרבת כניסת השבת אני נהיה קרנף יערות. הכל טעים לי פתאום.

כשיוצאת השבת, הדבר הראשון שאני עושה... אני נכנס לחדר, שם את הראש בין שתי הידיים, חושב ורוצה לעוף לי. זה זמן מוזר, המעבר בין הקודש לחול. רבי נחמן אמר פעם שלבנאדם קשה לישון במוצאי שבת כי השקר, הנחש, מגיע שוב. אחרי שהיה יום של אמת - מגיע השקר. לכן אליהו מגיע, כי אם הוא לא היה בא - המצב היה עוד יותר בלתי אפשרי. ואצלי הפרידה הזו מהשבת קשה במיוחד. לפעמים השבת כבר יוצאת, ואני עוד תקוע ונזהר אפילו לגעת במוקצה.

דרגו את המאמר:

ממוצע 4 (76 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים