5 דקות תורה ביום: נטילת ידיים בבוקר

א. בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת נֶאֱמַר: כַּאֲשֶׁר הָאָדָם קָם מִשְּׁנָתוֹ בַּבֹּקֶר צָרִיךְ לִטּוֹל אֶת יָדָיו, וּלְבָרֵךְ עַל הַנְּטִילָה: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם".

ב. כַּמָּה סִבּוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִבַּת חִיּוּב נְטִילַת יָדַיִם בַּבֹּקֶר. סִבָּה רִאשׁוֹנָה: בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם יָשֵׁן בַּלַּיְלָה מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה, וְטוֹעֵם טַעַם מִיתָה, וְרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עַל גּוּפוֹ, בַּבֹּקֶר כְשֶׁחוֹזֶרֶת הַנְּשָׁמָה לְגוּפוֹ, נִשְׁאֶרֶת הָרוּחַ רָעָה עַל יָדָיו, וּכְדֵי לְהַעֲבִירָהּ צָרִיךְ לִטּוֹל אֶת יָדָיו.

ג. סִבָּה שְׁנִיָּה: הַלַּיְלָה הוּא זְמַן שֶׁשּׁוֹרַה בּוֹ הַטֻּמְאָה בָּעוֹלָם, וּלְאַחַר שֶׁעָבַר הַלַּיְלָה נִשְׁאֶרֶת הַטֻּמְאָה עַל יָדָיו שֶׁל הָאָדָם.

ד. סִבָּה שְׁלִישִׁית: כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יָשֵׁן אֵינוֹ מַרְגִּישׁ בְּמָה יָדָיו נוֹגְעוֹת, וְיֵשׁ סִכּוּיִים רַבִּים שֶׁיָּדָיו נָגְעוּ בִּמְקוֹמוֹת עִם זֵעָה וְכַדּוֹמֶה, וְלָכֵן, כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר לְיוֹם חָדָשׁ וְצָרִיךְ לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל - צָרִיךְ לִטּוֹל אֶת יָדָיו.

ה. סִבָּה רְבִיעִית: כְּמוֹ שֶׁהַכֹּהֲנִים הָיוּ רוֹחֲצִים אֶת יְדֵיהֶם לִפְנֵי שֶׁהָיוּ מַתְחִילִים לַעֲבוֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כָּךְ אֲנַחְנוּ עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹבְדִים אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת, צְרִיכִים לִטּוֹל אֶת יָדֵינוּ כְּדֵי שֶׁנַּעֲבֹד אֶת בּוֹרְאֵנוּ בִּנְקִיּוּת וּבְטָהֳרָה.

ו. מִכָּל הַסִּבּוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ קוֹדֵם, אָנוּ לְמֵדִים שֶׁנְּטִילַת יָדַיִם בַּבֹּקֶר הִיא פְעֻלָּה חֲשׁוּבָה עַד מְאֹד שֶׁמְּטַהֶרֶת אֶת יָדָיו שֶׁל הָאָדָם וּמְבִיאָה לוֹ אֶת הַבְּרָכָה לְכָל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. שֶׁכֵּן הָאָדָם עוֹשֶׂה אֶת רוֹב מְלַאכְתּוֹ וּפְעֻלּוֹתָיו בְּיָדָיו, וְלָכֵן אוֹמְרִים עַל אָדָם כִּשְׁרוֹנִי "יֵשׁ לוֹ יָדַיִם טוֹבוֹת", כִּי הַכֹּל בָּא לִידֵי בִּטּוּי עַל יְדֵי יָדָיו. וְכַאֲשֶׁר אֵינוֹ נוֹטֵל אֶת יָדָיו בַּבֹּקֶר רוּחַ הַטֻּמְאָה מְלַוָּה אוֹתוֹ בְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, דָבָר זֶה יָכוֹל לִגְרֹם לְהַשְׁפָּעוֹת רוּחָנִיּוּת שְׁלִילִיּוֹת. וְכָתַב הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סִימָן ד' סְעִיפִים יח' - יט') שֶׁמִּי שֶׁלֹּא נוֹטֵל יָדָיו בַּבֹּקֶר, גּוֹרֵם לוֹ הַדָּבָר לְשִׁכְחָה וְלִפְחָדִים לֹא מוּבָנִים. וְלָכֵן, יֵשׁ לְהִתְחַזֵּק מְאֹד בְּמִצְוָה זוֹ וּמִיָּד כְּשֶׁיָּקוּם בַּבֹּקֶר - יִטּוֹל אֶת יָדָיו.

                                                                       ***

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי, א', יג')

כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל"

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר עַל אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַשְּׁלִילִיִּים וְהַחֲבֵרִים הָרָעִים שֶׁמְּפַתִּים אֶת הָאָדָם לָסוּר מִדֶּרֶךְ הַטּוֹב וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָרָע.

יֵשׁ הַחוֹשְׁבִים שֶׁלִּהְיוֹת מֻשְׁפָּע מֵחֶבְרָה - זֶה עִנְיָן שֶׁשַּׁיָּךְ רַק לִנְעָרִים צְעִירִים, אֲבָל כְּשֶׁאָדָם גָּדֵל וּמַגִּיעַ לְגִיל אַרְבָּעִים אוֹ חֲמִשִּׁים - הוּא עוֹבֵר אֶת הַשָּׁלָב הַזֶּה, הוּא כְבָר לֹא מֻשְׁפָּע מֵאֲחֵרִים אֶלָּא חָי אֶת חַיָּיו לְפִי הֲבָנָתוֹ - וְזוֹ טָעוּת חֲמוּרָה!! אֵין חֲסִינוּת בִפְנֵי הַשְׁפָּעָה חֶבְרָתִית! כָּל אָדָם מֻשְׁפָּע מֵהַחֶבְרָה הַסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ! אֶלָּא, שֶׁבְּגִיל צָעִיר הַדָּבָר בָּא לִידֵי בִטּוּי בִדְבָרִים חִיצוֹנִיִּים וּבוֹלְטִים לָכֵן זֶה נִרְאָה יוֹתֵר, אוּלָם בְּגִיל מְבֻגָּר הַהַשְׁפָּעָה הִיא בִדְבָרִים סְמוּיִים שֶׁלִּפְעָמִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מְסֻכָּנִים מֵהַדְּבָרִים הַחִיצוֹנִיִּים.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מַצִּיג בְּפָנֵינוּ אֶת טַעֲנָתָם שֶׁל אוֹתָם חוֹטְאִים שֶׁמַּשְׁפִּיעִים עָלֵינוּ לְרָעָה. מָה הֵם אוֹמְרִים? כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל. בְּהִסְתַּכְּלוּת רִאשׁוֹנִית פָּסוּק זֶה נִרְאָה בְסֵדֶר גָּמוּר, אֲנָשִׁים רוֹצִים לְהַרְוִיחַ הוֹן יָקָר, וּלְמַלְּאוֹת אֶת בֵּיתָם בִּרְכוּשׁ וְשָׁלָל. מָה לֹא בְסֵדֶר כָּאן?

אוּלָם שְׁתֵּי מִלִּים בְּפָסוּק זֶה מְעוֹרְרוֹת אֶת תְּשׂוּמַת הַלֵּב לְהַבְחִין בַּטָּעוּת. מִילָה אַחַת - "נִמְצָא", מִילָה שְׁנִיָּה - "שָׁלָל". נִמְצָא - זֶה מִלָּשׁוֹן מְצִיאָה! כְּלוֹמַר, שֶׁאוֹתָם אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים לִמְצוֹא הוֹן. מְצִיאָה זֶה דָבָר שֶׁבָּא בְלִי יְגִיעָה וּבְלִי מַאֲמָץ, אַתָּה הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וְ..הוֹפּ! מוֹצֵא מְצִיאָה! מִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא יִמְצָא הוֹן בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ - הוּא מוּעַד לְפֻרְעָנוּת! זֶה יָכוֹל לְהָבִיא אוֹתוֹ חָלִילָה לְשַׁקֵּר, אוֹ לְרַמּוֹת כְּדֵי לְהַשִּׂיג בִּמְהִירוּת אֶת מְבֻקָּשׁוֹ. חַיָּבִים לָדַעַת שֶׁהוֹן אֲמִתִּי מַגִּיעַ עַל יְדֵי מַאֲמָץ. שָׁלָל - זֶהוּ דָבָר שֶׁלּוֹקְחִים מֵאֲחֵרִים. כְּלוֹמַר, זֶה לֹא דָבָר שֶׁמַּשִּׂיגִים בְּכֹחוֹת עַצְמֵנוּ, אֶלָּא שׁוֹלְלִים אוֹתוֹ מֵאֲחֵרִים, וְזֶה וַדַּאי לֹא טוֹב. וִיהִי רָצוֹן שֶׁה' יְזַכֶּה אוֹתָנוּ לְהִתְחַבֵּר תָּמִיד לַחֲבֵרִים טוֹבִים וַהֲגוּנִים. אָמֵן.